דרישה, יורה דעה קו:ג
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 106:3
Open in the reader →1ואיני מבין דבריו כתב ב"י וז"ל ואני אומר שאינו מבין דברי רבינו שכתב ע"כ הטעם מתבלבל בכולו כלומר כל טעם האיסור הבלוע בחתיכה זו מתבלבל בכל החתיכות דענין לו להכריח כן אי משום דמצריכין ששים נגד כל האיסור אין משם ראיה דהא אפילו אם ברור לנו שאין הכל מתפשט ומתבלבל אנו מצריכין ששים נגד כולו כדאמרינן גבי כחל בדידיה משערינן דאי במאי דנפיק מיניה מנא ידעינן וה"נ דכוותא עכ"ל נראה שהב"י הבין דברי רבינו במ"ש על דברי הרשב"א ואיני מבין דבריו דהואיל ובעינן ששים נגד כל האיסור א"כ כל הבלוע יצא מזאת החתיכה וא"כ גם זאת החתיכה מותרת הואיל וכל איסור הבלוע בה יוצא ממנה זו היא הבנת ב"י בדברי רבינו וע"פ זה הקשה עליו מה שהקשה כן משמע להדיא מדברי ב"י שכתב כלומר כל טעם האיסור הבלוע בחתיכה זו מתבלבל בכל החתיכות והואיל וכ"כ על דברי רבינו משמע שהוא מבאר כמ"ש. אבל לפי מ"ש בפרישה שגם רבינו ביאר דברי הרשב"א שאין כל האיסור הבלוע בזאת החתיכה יוצא ממנה אלא שדייק רבינו לומר שלא נשאר בזאת החתיכה יותר מהאיסור ממה שנבלע בחתיכות האחרות א"ש ועמ"ש בפרישה. ורמ"א בד"מ כתב גם כן יישוב לזה וז"ל ול"נ לפרש דבריו מדמצינו כשניער וכיסה הקדרה אז החתיכה גם כן מותר כדלעיל סימן צ"ב ולא חיישינן שמא נשאר בה מהאיסור וה"ה כאן עכ"ל ובעיני דחוק דשאני התם דמעולם לא חל שם איסור אחתיכה כיון שניער מיד: (ע"כ הטעם מתבלבל בכולו ז"ל רנ"ש ותימא דמשמע דכ"ש אם נפלה לקדרה אחרת דאין צריך ששים כנגדה ואם כן קשה למה לא נימא גבי כף לעיל בסי' צ"ד גם כן הכי דהא סגי בס' אחד אפילו לא נודע דהא בפעם ראשון פולט הכל ואפשר לומר דבכף איכא למיחש דלמא אתי למיטעי היכא דלא נתחב בה הכף כולה בקדרה כ"א מקצתה עכ"ל. גם י"ל דלעיל שאני דאיירי בכלי דאפשר להוציא את מה שבלע ע"י הגעלה לכך אין להתירו כ"א בהגעלה משא"כ בחתיכת בשר ודו"ק עכ"ה). (וגם לא יוציאוה תחלה שחלב שבה יאסור אותה הקשה מהר"א שהרי סברת הרשב"א לעיל שאף לאחר שנתבטלה לא חזר להתירה ואם כן מאי נ"מ אם יוציאוה תחלה או לא שהרי אף לאחר שתצטנן התבשיל והקדרה מכל מקום החתיכה שיש בה חלב עומד באיסורה ואפשר לומר דהא דאמר חלב שבה יאסור אותה לא קאי על החתיכה רק על הקדרה שבה יאסור הקדרה בנוגע בה בשעת הוצאה עכ"ל רנ"ש. גם יש לומר דשאני הכא שהחתיכה לא נאסר מעולם רק עכשיו נתבשלה ברוטב ודאי הטעם הולך בכולו שוה ולכך לא נאסר החתיכה רק כשבא להוציאה לבדה דאי יאסור החלב ודו"ק עכ"ה):