דרישה, יורה דעה קיא:ב
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 111:2
Open in the reader →1היו כאן שתי קדירות של היתר ולפניהם שתי חתיכות כו' כתב ב"י היינו מדקשיא אהא דתנן במסכת תרומות דף נ"ב ומייתי לה בפ"ק דביצה דף ד' הדורס ליטרא קציעות עפ"י הכד ואינו יודע איזו היא ר' אליעזר אומר רואין כאילו הן פרודות והתחתונות מעלות את העליונות רבי יהושע אימר לא תעלה עד שתהא שם ק' כד (ומשנה זו בפ"ד דתרומות ופירש"י בדורס ליטרא קציעות ליטרא של תאנים יבשים של תרומה על פי הכד של חולין והרבה כדין יש ואין ידוע באיזה כד דרסה ובכל כד יש מאה ליטרות של חולין אפילו אין כאן מאה כדין שרי רבי אליעזר ואעפ"י שידוע הוא שהליטרא של תרומה היא בפי הכד ואינה מעורבת עם החולין רואין אותה כאילו נפרדו ממקומן ונתערבו החולין בתרומה ועולין בא' ומאה ורבי יהושע סבר כיון דאינה מעורבת אין התחתונות מסייעות לבעל העליונות אלא השולים מותרין והפומין אסורין עד שיהיו שם מאה כדין ויתבטל פי חבית זה במאה פומין) ומקשינן ואמאי כיוו דמפסקא לן הוי ספיקא דרבנן ולקולא ותירץ הרמב"ן דהתם כשהם של אדם אחד א"נ בשנ שני בני אדם ובאו לשאול בבת אחת אבל אם היו חביות של שני בני אדם ובאו לשאול בזה אחר זה אפי' לא היו שם ק' כד כולן מותרות דכל בדרבנן תולין להקל דומיא דשני שבילין וכתב הרשב"א שאין זה מחוור בעיניו דאם איתא הו"ל לפרושי התם בחביות של אדם אחד או שבאו לשאול בבת אחת וכדרך שפירשו בב' שבילין ועוד דאדרבא בתוספתא דתרומה משמע בהיפך אלא מסתברא לי לפי שאין אומרים שאני אומר אלא במקום שא"צ לבטל כלל. כשתמצא לומר תרומה לתיך תרומה נפלה לא מדין ביטול אני מתירה אלא ממילא יש לה מתירין שקופת התרומה נשארה בהיתרה כמו שהיתה וכן החולין וכן ב' קופות אחת מדומעת ואחת שאינה מדומעת דתנן פ"ו דתרומה אני אומר לתוך מדומעת נפלה לפי שבכל אלו תולין תרומה לתוך תרומה משום דיש היתר לשתיהן אבל כשאין היתר לשתיהן אלא בביטול לא והביא ראיה מהתוספתא ואח"כ כתב וכיון שכן כל שאם אתה אומר בזו נפלה ולא בזו אם אתה יכול להתיר שתיהן בלי שתצטרך שום שיעור לבטל האיסור אתה תולה להקל ואימא בזו נפלה אבל כל שאתה צריך לשיעור לבטל כגון ליטרא קציעות שנדרסה ע"פ החבית שאילו מתה אומר לא לתוך זו נדרסה אלא לתוך חבירתה אין אתה מתיר עדיין את השנייה אלא אוסרת כיון שאיי בה כדי לבטל האיסור וכיון שאנו צריכין על כל פנים לשיעורים אם באנו להתיר אפילו בפרודות לא תתיר אא"כ יש בשתיהן ס' או ק' של היתר כנגד האיסור לפי מה שהוא האיסור עכ"ל ומתוך דברים אלו מבואר שמ"ש ואין חילוק בין אם שתי הקדרות של אדם אחד או משל שני בני אדם שהוא לאפוקי ממה שחילק הרמב"ן בין של אדם אחד לשל שני בני אדם עכ"ל ב"י ובזה מבוארים דברי רבינו דמ"ש בד"א כשאין שום אחד מהן כדי לבטל האיסור ר"ל אז אינו מותר בכל ענין אלא יש בו צד איסור והיינו כשהן של שני בני אדם שאין סופן להתערב ולאפוקי מהרמב"ן שס"ל שכשהן של שני בני אדם מותר אף כשאין בשום אחד ששים משום ספיקא דלכל אחד יכול לומר דלמא האיסור בשל אחר קמ"ל הרשב"א דלא וכמ"ש לעיל מילתא בטעמא ומסיק אבל אם יש באחד מהן לבטל האיסור אז מותר בכל ענין ר"ל אפי' כשהן של שני בני אדם שאין סופן להתערב והיותר נראה דכאן לא איירי בדיני דסופו להתערב וגם יכול להיות דאיירי במינים דיש קפידא בתערובתו דלא יביאו לערבם לסוף יחד אף שהן של אדם אחד ולא בא אלא לאפוקי מדברי הרמב"ן דמתיר מספיקא בשני בני אדם קמ"ל דלא אבל כשהן של אדם אחד ואין קפידא בתערובתן ס"ל להרשב"א דאפילו אם אין בשום אחד כדי לבטל אלא בשניהן מותר כמ"ש רבינו בשמו בס"ס זה וגם מבואר בלשונו הנ"ל שהרי כתב אא"כ יש בשתיהן ס' או ק' של היתר נגד האיסור. וכן מבואר בפלוגתת ר"א ורבי יהושע הנ"ל דר' יהושע אומר לא תעלה עד שיהא שם ק' כדין משמע הא אי הוי ק' כד הוי מצטרפין הפומין הכל יחד לבטל האיסור והיינו נמי משום דמיירי בשהן של אדם אחד כן צריכין לפרש דברי רבינו לפי דברי הרשב"א הנ"ל ודברי ב"י הנ"ל. ומ"ש בפרישה בשם מ"ו שחילק בין נפילה אחת לשתי נפילות אף שאין להקשות על פירושו ממ"ש ולומר דהא פלוגתתן דנלמד דין זה מינה מיירי בנפילה אחת. די"ל כמ"ש דשם באמת אינו מצריך ר' יהושע ולא הרשב"א הנ"ל להיות באחד ס' כדי לבטל אלא אפי' בכולן יחד ורבינו בשם הרשב"א כתב שתי נפילות מ"ה מצריך להיות באחד מהן כדי לבטל. מ"מ קשה מי דחקו לרבי' לשנות דברי פלוגתתן ודברי הרשב"א ולוקמא בשתי נפילות אם יש נ"מ בשתי נפילות וגם לפירוש הנ"ל ק"ק בלשון למה שינה לכתוב כשיש באחד מהן כו' ובלשון הרשב"א הנ"ל לא משמע אלא בשניהן יחד וכמ"ש ולפי מ"ש דאיירי בכל ענין אף כשיש קפידא בתערובתן א"ש וק"ל: