דרישה, יורה דעה קכד:ג
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 124:3
Open in the reader →1כתב הרשב"א כבר ביארנו כו' וכ"כ הרמב"ם ז"ל ב"י ואיכא למידק כיון שסובר הרמב"ם שכל נכרי שאינו עובד ע"א אינו אוסר בהנאה למה כתב בפ"ד גר תושב שקיבל עליו ז' מצות כייו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנאה דמשמע שאם חיסר מלקבל אחד מהשבעה אוסר בהנאה ומי גרע גר תושב שקיבל עליו בפירוש שש מצות וע"א מכללם מנכרי דקים לן בגוויה דלא פלח ע"א ולא קבל עליו שאר מצות וי"ל דע"כ לא קאמר כרמב"ם שאינו אוסר בהנאה אלא בנכרי שהוא מבני דת דלא פלחי ע"א אבל אם הוא מבני דת דפלחי ע"א אף ע"פ שזה קיבל עליו שלא לעבוד ע"א לא יצא מכלל בני אומתו עד שיקבל עליו ז' מצות דאז נעשה גר תושב גמיר והכי דייק לישנא דהרמב"ם שכתב וכל נכרי שאינו עובד ע"א כגון אלו הישמעאלים דמשמע דוקא בכה"ג שהוא מאומה שמוחזקים שאינם עובדים ע"א הוא דיינו מותר בהנאה אף ע"פ שלא קיבל עליו בפירוש שלא לעובדה אבל אם הוא מאומה דפלחי לה צריך לקבל ז' מצות ואם חיסר אחד מהם אוסר בהנאה דעדיין מכלל אומתו הוא ועי"ל דכל נכרי שאנו מוחזקים בו שאינו עובד ע"א אע"פ שבני אומתו עובדים אותה והוא לא קיבל. בפירוש שלא לעובדה וגם אינו מקיים שאר מצות ולא קבלה עליו יינו מותר בהנאה ומ"ש הרמב"ם גר תושב שקבל עליו ז' מצות להשמיענו שאע"פ כן יינו אסור בשתייה כ"כ אבל לומר דמותר בהנאה לא איצטריך דבלאו הכי נמי מותר בהנאה עכ"ל ב"י ודומה לזה יש לדקדק בדברי הרשב"א כמ"ש בפרישה וכמ"ש ישוב בדברי הרשב"א כנ"ל ליישב דברי הרמב"ם דלק"מ כמ"ש בפרישה ע"ש: