דרישה, יורה דעה קכח:ב

1ור"י פירש כל היכא שהדלת פתוח כו' כתב מור"ש ז"ל אין הכוונה שחולק על רש"י כי רש"י לא חילק בין פתוח כו' ויכול להיות שאף רש"י מודה אלא שהמחבר ס"ל שמשמעות הל' של רש"י משמע אפי' פחות וכמ"ש ר' ירוחם בספרו וז"ל על דברי רש"י כו' ולפ"ז מיירי שלא נעל והקשו עליו התוס' וכתבו דאיירי בנעל ע"כ אכן בתוס' שלנו לא מצאתי שום דבר ואין נראה בעיני שיהא הוכחה שרש"י איירי אף בפתוח וכן הרא"ש כתב כדברי רש"י וכתב אחר כך דבפתוח נמי שרי ע"ש עכ"ל ולע"ד פשוט דאין כוונת רבינו כדברי מ"ו דהא כתב בפירוש דאפי' אם הפתח פתוח אסור דודאי נגע ביין וגם מדכתב עליו ור"י פי' בל' פלוגתא. לכן נראה דמלשונם דרש"י ור"י שם בגמרא שבידי נראה דפליגי אהדדי. דאילו רש"י שם בפרק השוכר תלה טעם איסורו דודאי לנסוכי על דאל"כ למה על ולפי ההוכחה זו אפי' לא נעל הדלת רק שאינו פתוח באופן שאין יכולון לראותו מרחוק חיישינן דנגע בו ול"ד לבית שיש לישראל ולנכרי יין בתוכו דנתבאר לפני זה דאינו אסור אם לא שסגר הדלת אחריו דשאני התם דליכא ריעותא והוכחה לניסוך מהא דעייל די"ל דבאמת בשביל יינו על אבל ודאי בפתוח לגמרי אפשר דגם רש"י מודה דמותר אפי' בהא דאין לנכרי יין בתוכו כיון דיכולין לראותו מרחוק דומיא דכרך ואושפיזא שכתבתי לעיל ונתפס כגנב על הנגיעה. מיהו אינו מוכרח די"ל דגם בהא ס"ל לרש"י דכיון דיש ריעותא והוכחה למה על. אבל ר"י בעל תוס' ס"ל דאין זה דעל הוכחה דכוונתו לנסך דהא מיירי דמצי לאשתמוטי ולומר טעם למה על ואם כן אין הוכחה כ"כ דעל לניסוך אם לא דעל וסגר הדלת בעדו וכ"כ הב"י בשם רשב"א שהקשה אטעמו דרש"י ז"ל כיון דמשתמט ואומר שנכנס מיראת ארי או אויב או מחמת יין שיש לו שם וכיוצא בו למה נאמר שנכנס לנסך אלא מיירי בנעל אחריו דומיא דברייתא דקמותיב מינה דמיירי בנעל הפונדק ושכ"כ הראב"ד ע"ש בב"י. וכן נראה שהוא כוונת התוס' בס"פ ר' ישמעאל אעובדא דההוא כרכא שכתבתי לעיל אמ"ש שם דאם נתפס כגנב על הנגיעה מותר כתבו ז"ל ואע"ג דאינו נתפס כגנב על הכניסה והא דאמרי' בפ' בתרא בההוא יינה דהוה יתיב בבית ישראל דאי מצי לאשתמוטי חמרא אסור אע"ג דנתפס כגנב על הנגיעה היינו בבית ישראל שיכול לכנוס בו אינו ירא כ"כ ומנסך כו' דקשה הא גם בההוא כרכא היה כיון מונח ברחוב ולא נתפס הנכרי על הביאה לשם וכמ"ש התוס' ואפ"ה אמר רבא שם דאם נתפס כגנב מותר והל"ל שאני בית דאין מדרך לכנס שם איש נכרי וכמ"ש רש"י הנ"ל אלא ודאי כוונתן דאין זה הוכחה וכנ"ל אלא דשם מיירי בבית שנעל אחריו ומש"ה אסור כיון דמצי לאשתמוטי על הכניסה וגם נעל ושוב אין לו לירא שיבא הישראל עליו פתאום ויראנו שהוא נוגע מש"ה אסור אף שאם יארע שיראנו הישראל נוגע יהיה נתפס על הנגיעה כגנב וזהו שמסקי התוס' שס וכתבו ז"ל אבל אי נתפס כגנב על הביאה ודאי חמרא שרי ולהכי מייתי על ההיא דנעל הפונדק עכ"ל ונראה דאלפני זה קאי והוכיח מדמקשה על ההוא עובדא מנעל הפונדק דאסור ש"מ דגם ההוא עובדא בנעל מיירי דאל"כ לא היה מקשה מידי וה"ט דאסור במצי לאשמוטי משום דנעל וכנ"ל. ומסיום דברי התוס' שכתבתי נלמד ג"כ למש"ר בשם ר"י ז"ל וכל היכא שנתפס כגנב אפי' אינו נתפס כגנב אלא על הכניסה לבד מותר כו' דר"ל על הכניסה לבד לאפוקי שנצטרך להיות נתפס כגנב אשניהן אכניסה ואנגיעה אבל ודאי אף אם נתפס כגנב על הנגיעה כל שאינו נתפס כגנב על הכניסה היין מותר וכן מוכח ל' על הכניסה לבד דכתב רבינו ודברי רבינו בשם ר"י בכאן הן המה מ"ש התוס' שם בסוף פרק רבי ישמעאל שהעתקתי ובזה דברי רבינו מבוארין כמ"ש ודו"ק.