דרישה, יורה דעה קעז:ד
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 177:4
Open in the reader →1כפי המנהג בענין שלא יהא כו' וכתב ב"י אין לפרש דה"ק כו' אלא ה"ק שאם המנהג שהמקבל כו' ונראה דה"פ דברי רבינו לפי פירושו דאם נותן לו סחורה שרגיל למוכרה על השוק ובכל יום ויום בשחרית מוציאה לשוק ובערבית מכניסה לביתו אומדין כמה צריך אדם ליתן לכתף להוציאה ולהכניסה עד שימכר. והוא בכלל הקרן ר"ל אם נתן לו סחורה בעד מאה זהובים והוא מתעסק למוכרה בשוק ומוציאה ומביאה בעצמו או שוכר כתף לזה ומוכר הסחורה בעד ק"ל זהובים לא יאמר הנותן תן לי המאה קרני בראש והשלשים זהובים נחלוק בינינו אלא המקבל יאמר לו י' זהובים הוצאתי על שכר כתף והם בכלל הקרן שעלי להחזיר נמצא שאין אתה נוטל בראש אלא צ' זהובים והמותר נחלוק ואם הוציאה ומביאה המקבל בעצמו לוקח לו לעצמו הי' זהובים שהיה צריך ליתן לכתף וק"ל. ומסיק וכתב ואפי' היה העיסקא בבית המקבל. ור"ל וגם הוא מוכרה שם בביתו ולא בשוק. עכ"פ מעלהו כשער שבשוק וזהו יתר על הקרן כו' ר"ל שמין הסחורה כאילו היתה בשוק וקנה אותה שם והיה צריך לשכור כתף להביא מהשוק לבית המקבל ואותו שכר כתף היה צריך הנותן להוסיף על הקרן דמתחילה צריך הנותן ליתן הסחורה ביד המקבל ובביתו עכשיו שהיא כבר בבית המקבל יתן אותן שני דינרים דרך משל להמקבל ונוטלן המקבל עצמו דהא אם גם היה נותנן לכתף לא היה לו שום ריוח מאותו שכר. כן נלע"ד לפרש מ"ש רבינו וזה נוטל המקבל תחילה דהל' משמע דנוטלן לעצמו ולא כמו שפי' ב"י דנוטלן המקבל לידו לסחור בו והריוח יהיה לאמצע והקרן יחזור דזהו אינו במשמעות הל'. וגם לפי' ב"י יהיה פי' הרא"ש מ"ש בתוספותיו והביאם ב"י לא כפי' רבינו. אבל לפי מ"ש א"ש דהתוס' והרא"ש ורבינו לפירוש אחד נתכוונו. מיהו זהו קצת דוחק למה נכריח להנותן שיתן בראש דמי שכירות הכתף להמקבל גם לפי' ב"י קשה למה נכריח להנותן שיתן ביד המקבל דמי שכירות הכתף להתעסק בו דודאי אף אם לא יתן לו לא יהיה בו צד רבית לכן היה לכאורה נלע"ד דרבינו פירשו בע"א ממ"ש הרא"ש בתוספותיו ור"ל אף הסחורה היתה של המקבל תחילה שקנהו מדמיו קודם לכן והרי הוא מונחת בביתו דהמקבל ועכשיו רוצה ליתנה בדמי העסק דומיא דסיפא אלא שהסיפא איירי בנתיקרה ורישא איירי בלא נתיקרה ואפ"ה צריך להוסיף לו הנותן דמי שכירות הכתף ואותו דמי שכירות נוטל המקבל לעצמו בראש ודו"ק: