דרישה, יורה דעה קעז:ז
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 177:7
Open in the reader →1הנותן עיסקא לחבירו לא יצרף הריוח עם הקרן ויעשה ממנו כולו קרן כו' וכן לא יכתוב עליו ש"ח כו'. ז"ל הגמ' דף ס"ח ע"א אמר רבא לית הלכתא כשטרי מחוזנאי דזקפי ליה לרווחא אקרנא וכתביה ליה בשטרא מי יימר דהוה רווחא (ופירש"י קונין פרגמטיא ונותנין אותו לתגרים למחצית שכר ושמים כך וכך יהיה בהן וזוקפין מחצית שכרן עם הקרן וכותבין בשטר פלוני חייב לפלוני כך וכך לזמן פלוני) א"ל מר בר אמימר לרב אשי אבא עביד הכי וכי אתו לקמיה מהימן להו (פירש"י אם באו התגרים ואומרים לא הוה לן ריוח מהימן להו) א"ל תינח היכא דאיתא לדידיה אי שכיב ונפל שטרא קמי יתמי מאי הוה כשגגה היוצא לפני שליט ונח נפשיה דאמימר עכ"ל הגמרא. והנה בגמרא אין שם אלא חד בבא הנ"ל ורבינו עושה ממנו שני חלוקות וברישא כתב נוטל ממנו ור"ל רבית קצוצה ובסיפא כתב קרוב לשכר והוא אבק רבית וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מה' מלוה ולוה ע"ש דין י' שכתב בקצת שינוי לשון מל' רבינו אבל הענין אחד ע"ש וב"י הביאו והמ"מ כתב אדין השני דוכן לא יכתוב שט"ח אקרן ז"ל פשוט הוא ומשם (ר"ל מדין שטרי מחוזנאי הנ"ל) הוא נלמד. ואע"פ שרבינו לא כתב בבבא ראשונה דלא יכתוב בשטר הקרן עם הריוח ע"כ ג"כ בכתיבה איירי מיהו מדכתב רבינו בסיפא וכן לא יכתוב עליו ש"ח ולא ברישא גם הרמב"ם כתב בסיפא לא יכתבם עליו מלוה ולא כ"כ ברישא נראה דס"ל דברישא כשכולל קרן וריוח ביחד אפי' בל' עיסקא אסור לכתוב שיכתוב לו פלוני נתן לו ק"ל זהובים לעיסקא כשלא נתן לו אלא מאה ושלשים הוא ריוח דשמא לא יהיה גם להמקבל כל כך ריוח ונמצא שהנותן נוטל ריוח יותר מהמקבל וזהו רבית. משא"כ בסיפא כשאינו כותב בשטר אלא הקרן אם היה כתבה בלשון עיסקא היה מותר שהכל יודעין דין עיסקא שאם יפסיד יפסד גם הנותן ומש"ה הוצרכו לכתוב שאינו אסור לכתוב אלא אם כן יכתבנו בלשון שטר חוב ומלוה וק"ל. ונראה שהרמב"ם ורבינו פירשו שטרי חוזנאי הנ"ל דהוי הכי דכתבי בלשון עיסקא ולא כמשמעות לשון רש"י ומש"ה כתבו ב' בבות וק"ל. ומה שמסיק רבינו וכתב ז"ל ואפילו התנו ביניהן על פה שיחלקו ביניהן. ק"ק דאיפכא הול"ל דהתנו ביניהן דאם יהיה הפסד לא יצטרך לשלם כל הכתוב בשטר וגם נגד רישא הול"ל דאם לא יהיה כ"כ ריוח א"צ לשלם הכל. ונראה דברישא אשמועינן רבינו האיסור העשיות השטרות לכתחילה ובסיפא אשמועינן אם כבר נעשה השטרות כן דא"צ המקבל ליתן לו שום ריוח וע"ז אמר לא מיבעיא אם לא התנה בפירוש אלא אפי' אם התנה אפילו הכי לא יטול דבתר שטרא אולינן וק"ל: