דרישה, יורה דעה קפט:ד
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 189:4
Open in the reader →1ואם לא ראתה חוששת לט' בו ז"ל ב"י דכיון דראיה ראשונה היה בר"ח אילו היתה חוזרת לראות בר"ח שסמוך לו היינו אומרים דראייה הראשונה שראתה בר"ח היא עיקר בה הולך הוסת ליקבע ולא חיישינן לראיה שנייה שראתה בכ' בו דאמרינן מקרה היא ודמים יתירים הוא דאיתוספא בה הלכך אינה חוששת לא לט' באייר ולא לעשרים בו וכשלא ראתה בר"ח אייר שהוא וסת הראייה ראשונה איגלאי מילתא דראייה שנייה לא היתה במקרה וצריכה לחוש לוסת הפלגת הימים ולוסת הפלגת ימי החודש עכ"ל והנה מ"ש חוששת לא' באייר מפני ר"ח ניסן היינו משום דכשראתה בכ' בניסן לא נחשב כעקירה עד שיבא אותו יום עצמו דראתה בו כבר דהיינו ר"ח והיינו ר"ח אייר ולא ראתה דאז נעקר וסת דר"ח אבל לא נ"ל כלל לומר דלא חיישינן לתרי וסת החודש דאין טעם לדבר גם לקמן בסימן זה מוכח איפכא דכתב דקובעת וסת בתוך וסת לדידן כגון ראתה ג"פ בר"ח וכ"ה בו כו' וגם בימיהן דלא קבעינן וסת בתוך וסת היינו מטעם דלא קבעה וסת בימי נדה או בימי זיבה אבל מטעם דלא קבעה תרי וסת החדש בזה לא הוי קפידא ואף שיש ליישב ולומר דשאני התם שראינו שכבר קבעה שניהם ג"פ אבל למיחש לא חיישינן מ"מ יש ראייה ממ"ש שם מיד אחר זה ז"ל אבל אם ראתה אותו ממעיין סתום כגון שראתה אותו ב"פ בר"ח ובפ"ג בכ"ה בחדש ובר"ח קובעת בר"ח וחוששת נמי ליום הקדימה שמא וסת אחר היא קובעת ומדקאמר חוששת נמי ליום הקדימה משמע דאינו ר"ל דחששא היא להפלגה דיש מכ"ה עד ר"ח אלא חוששת ליום כ"ה עצמו שמא הוא הגורם וצריכה לחוש ליום כ"ה לחודש השני הבא אחריו אע"פ שכבר קבעה ג"פ לראות בר"ח הרי לפנינו דחוששת לתרי וסת החודש. ומזה אין סתירה למ"ש בפרישה דאם קבעה וסת הפלגה שוב א"צ לחוש לשום חששא אלא לוסת הפלגה דקבעה היינו משום דשאני התם דאמרינן דאותן ראיות שראתה כבר הן היו מחמת וסת הפלגה עד"מ דאם ראתה בר"ח ניסן ובעשרים בו ובט' באייר ובכ"ח בו א"צ לחוש לתשעה בסיון משום ט' באייר דהואיל שראתה עכשיו בכ"ח איגלאי מילתא למפרע דראיית ט' באייר היה משום הפלגה ולא משום וסת החודש ומה"ט נמי א"צ לחוש לכ"ח בסיון משום כ"ח באייר משום דאיגלאי דכל הראיות היו משום הפלגה משא"כ לקמן דוסת דר"ח א"צ לראיית כ"ה בחודש ואין זה תלוי בזה וכן איפכא נמי אם קבעה ג"פ בר"ח אין צריכה לחוש לוסת הפלגה מזה הטעם אבל זה צ"ע אם ראתה בר"ח אדר ובר"ח ניסן ובט"ז בו ובר"ח אייר דקבעה וסת לר"ח אי צריכה לחוש להפלגה דט"ז ימים דאיכא למימר הואיל שראתה בט"ז בניסן ובר"ח אייר לא עקרה ראייתה איכא למיחש שמא תקבע וסת להפלגה לט"ז ימים הואיל שזאת הפלגה לא נעקרה שום פעם ודוקא בכה"ג איכא לספקא אבל אי חזרה וראתה בי"ב בחדש ניסן ובר"ח אייר א"צ למיחש למידי דהואיל דלא ראתה בכ"ד לחודש נעקרה ההפלגה שיש מר"ח ניסן עד י"ב בו וא"ל דתיחוש להפלגה שיש מי"ב בניסן עד ר"ח אייר דהיינו י"ט ימים ותיחוש לי"ט באייר כמו שאתה אמרת שצריכה לחוש להפלגה שיש מט"ז בניסן עד ר"ח אייר דשנא ושנא יש דהכא צריך אתה לומר דר"ח אייר יגרום הפלגה חדשה וזה לא אמרי' הואיל שאיגלאי מילתא שראיית ר"ח אייר הוה משום וסת חדש לאפוקי הפלגה דט"ז לא הוי הפלגה חדשה דהא ההפלגה מתחלת כבר מר"ח ניסן ועד ט"ז בו וכשראתה גם בר"ח אייר שהוא ט"ז ימים לראיית ט"ז ניסן אף שחשבינן לה לראיית וסת החדש מ"מ גם ראיית ההפלגה שכבר התחילה בו בט"ז ניסן הוא בכללה ראייה שראתה בר"ח אייר וצריך לחזור לחוש לט"ז אייר וק"ל: