דרישה, יורה דעה קצט:ד
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 199:4
Open in the reader →1חל ליל טבילתה במ"ש שא"א לחוף ביום וכו' או שחל ליל טבילתה בליל שבת וכו' ותמה ב"י דחדא נקט אליבא דרש"י וחדא נקט אליבא דשאלתות ולעד"נ דבא לאשמעינן אליבא דכ"ע דהא ע"כ לא התיר רש"י לרחוץ ביום אלא כשרוחץ סמוך ללילה משא"כ כשחל הטבילה בליל שבת דאסור לה לרחוץ עד עם חשיכה וע"כ לא התיר שאילתות בלילה אלא כשרוחצת תחילת הלילה משא"כ כשחל ליל טבילתה במ"ש דא"א לה לרחוץ ולחוף בתחילת הלילה שמא יום הוא עדיין דבכה"ג פשיטא דשאילתות מודה לרש"י דאיכא למיחש שמא תמהר לביתה ולא תחוף נפשה יפה ובחל בע"ש מודה רש"י דלא מקרי סמוך לטבילתה ואסור לטבול בב' לילות כ"א בחול קמ"ל דאפ"ה די לה בחפיפת לילה זו או יום זה ודו"ק: ואשה צריכה להטיל מים קודם שטבלה ע"כ מהלכות נדה ש"ד וכתב בהג"ה כתב לי הרב שראה בצפנת פענח משום ראב"ן האשה שטבלה ולא הטילה מים לא עלתה לה טבילה דבעי רבא כו' וכתבתי לו תמוה לי אם יצא מפי הגאונים לעולם דאותו איבעיא הוא לטהרות מתשובת מהרי"ק אך קצרתי בראיות מ"ו: כל אשה שטבלה צריכה להזהר שלא תכנס למרחץ ביום טבילתה וגם שלא תשפוך על עצמה ג' לוגין מים שאובין ביום טבילתה רוקח ופי' אחר טבילתה כל היום כגון שטבלה ביום א' לא תכנס לבית המרחץ ביום א' וכן המנהג מרש"ל. ולאחר שטבלה כדינו כתב המרדכי בשם ראבי"ה שמותרת ליכנס למרחץ כדי שתתחמם עצמה אבל לחזור ולרחוץ עצמה שם אסורה וכתב עוד בהגהת מרדכי דמותר להטיל חמין במקוה כדי לחממה ור"ש אוסר וכתב רמ"א דיש להחמיר א"ל במקום שנהגו להקל אז אין בידינו למחות. כתב בהג"ה דמותר לטבול בשבת דטבילה בזמנה מצוה וכן בתשובת הגאונים וכן עמא דבר דנשים טובלות בשבת מרדכי. מי שמודר הנאה מן המקוה מותר לטבול בו טבילת מצוה עכ"ל מהר"ם: