דרישה, יורה דעה כה:א
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 25:1
Open in the reader →1כגון שבא זאב כו' והחזירם נקובים. ז"ל הגמרא בפ"ק דחולין ד' ט' בעא מיניה רבי אבא מרב הונא בא זאב ונטל בני מעיים והחזירם כשהן נקובים מהו מי חיישינן שמא במקום נקב נקב או לא א"ל אין חוששין שמא במקום נקב נקב ופרש"י מי חיישינן שמא במקום נקב שהיה בו תחילה אתרמי ליה השתא שהכניס בו שיניו וטריפה דנקיבת הדקין א' מי"ח טריפות הוא. וכתב התוס' שם וז"ל א"ל אין חוששין שמא במקום נקב נקב ואפי' יש שם נקבים הרבה שלא במקום שיניו מסתברא דתלינן כולן בזאב כי היכי דמכשירין היכא דמשמשא ידא דטבחא עכ"ל התוס' ונראה ודאי שגם רבי' סובר כדעת התוס' אבל יש רוצים להוכיח שרבינו סובר כן מדאמר והחזירם נקובים דמשמע אפי' הרבה והא דמסיים ולא אמרינן במקום נקב נקב היינו לרבותא דה"א אפי' בנקב אחד לאסור כדסלקא דעתו של רבי אבא וז"א דא"כ למה כתבו התוס' דין מסברא שכתבו מסתברא ולא הוכיחו כן מל' הגמרא שכתוב בה גם כן נקובים וגם היה להם לכתוב זה לעיל במאי שאמר בגמרא והחזירם נקובים והא דקאמר ל' נקובים פירשתי בפרישה ע"ש ועוד ד לקמן בסימן ל"ו כתב רבינו בריאה שלקטה זאב והחזירה נקובה ולא כתב הרבותא דהחזירה בנקבים הרבה אלא ש"מ דדוקא בבני מעיים שהם ל' רבים כתב החזירם נקובים משא"כ בריאה שהוא ל' יחיד: