דרישה, יורה דעה רנג:א
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 253:1
Open in the reader →1לא יטול מהתמחוי בסימן רנ"ו נתבארו דיני קופה ותמחוי ושם כתב וז"ל תמחוי לעניי עולם וקופה לעניי אותה העיר עכ"ל. והוא ל' הברייתא דפ"ק דב"ב דף ח' ע"ב וכ"כ: הרמב"ם בפרק ט' מהלכות מתנות עניים אלא שכתב ז"ל התמחוי לעניי עולם והקופה לעניי אותה העיר בלבד עכ"ל הנה שדקדק בלשונו והוסיף תיבת בלבד ולפאורה משמע מינה דגם לעניי העיר היו מחלקין מהתמחוי נוסף על הקופה אלא שמהקופה לא היו נותנין לעני עולם כלל ומתמחוי היו נותנין גם לעניי עולם. וכן נראה קצת לשון רבינו מדסתם כאן וכתב ומי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מהתמחוי כו' אף שלשון המשנה כך הוא סוף מסכת פיאה מכל מקום לא הו"ל לסתום אלא לפרש דאעניי עולם קאי א"ל שס"ל ג"כ שגם לעניי העיר חולקין מהתמחוי. וכ"כ מהרי"ק שורש י"ז סעיף ד' בהדיא ז"ל נראה דדעת רבי משה (ר"ל במ"ש מי שישב בעיר ל' יום נותן לקופה וג' חדשים לתמחוי) במ"ש בפ"ט דהלכות מת"ע והוא כי גיבוי הקופה דבר קצוב כפי הממון אשר תשיג כל אחד ואחד העשיר ירבה והדל ימעיט ומשום כך מתחייב בהם מיד אחר ל' יום אבל גיבוי התמחוי אין דבר קצוב אלא גובין מאת כל איש אשר ידבנו לבו כמ"ש רבינו משה ומש"ה אין מחייבין אותו עד לאחר ג' חדשים שלא נתקן אלא כדי שיהיה להם להעניים מזונות יותר בריוח אבל מבלעדו יש להם הספוק בצמצום ע"י גיבוי הקופה כו' ע"ש הרי לפנינו דס"ל דאף לעניי העיר היו מחלקין התמחוי נוסף על חלק הקופה מע"ש לע"ש ומ"ש מהרי"ק בשם הרמב"ם אינו מפורש כן בהדיא שם ברמב"ם גם מ"ש שתמחוי אינו דבר קצוב כו' עיין מ"ש מזה בסימן רנ"ו: