דרישה, יורה דעה רנג:ב
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 253:2
Open in the reader →1אבל יש לו מנורה או שלחן של כסף כו' ב"י תמה ע"ז דבגמרא מסיק דאפילו בכה"ג א"צ למכור כ"א מגרדה ועלי. ולעד"נ לישב דרבינו כ"כ בשיטת הרמב"ם שכתב בפ"ט מהלכות מת"ע והביאו גם כן הב"י ז"ל בד"א בכלי אכילה ושתיה ומלבוש ומצעות וכיוצא בהם אבל אם היו כלי כסף וכלי זהב כגון מגרדה או עלי וכיוצא בהן מוכרן ולוקח פחותין מהן ע"כ וכתב ב"י ע"ז ז"ל אע"פ שבעלי כותשין הריפות שהן דבר מאכל אינו בכלל כלי אכילה מפני שהריפות חיין וגם אין מקרבין לפניו העלי לאכול בו עכ"ל. הרי שהתחיל רבינו בל' הרמב"ם רק שסיים במנורה ושלחן שצריך למכרו ונראה שטעמו משום דאיתא בפרק מציאת האשה והביאו ג"כ ב"י ז"ל תנן התם לא ימכור את ביתו וכלי תשמישתו ולא והתניא היה משתמש בכלי זהב ישתמש בכלי כסף בכלי כסף ישתמש בכלי נחשת א"ר זביד ל"ק הא במטה ושלחן הא בכוסות וקערות מ"ש כוסות וקערות דלא דאמר מאיסי לי מטה ושלחן נמי אמר לא מקבל עילאי ואמר רבא בריה דרבה במחרישה דכספא עכ"ל הגמרא והנה קשה בזה דהול"ל אלא אמר רבא במחרישה דכספא אם איתא דפליג ארב זביד דמצריך אפילו מטה ושלחן של כסף למכור וע"כ צ"ל דס"ל להגמרא דל"פ וגם מטה ושלחן צריך למכור וה"ט כמו שס"ל להרמב"ם דעלי צריך למכור כיון שאינו כלי של אוכל נפש עצמו כן המטה שמניחין המצעות עליו והשלחן שפורסין מפה עליו צריך למכור ולא שייך למימר דלא מקבלי עלואי כיון דלא אוכל על שלחן עצמו ואינו שוכב אמטה עצמו והמקשן נ"ל דסבר מדנקט כוסות וקערות דא"צ למכור דדוקא אלו קאמר הא מטה ושלחן אפילו אוכל ושוכב אמטה ושלחן עצמו דצריך למכור מש"ה פריך דאינהו נמי לא יהיו מקובלין עלויה ומייתי גמרא אוקימתא דרבא דמוקי להאי ברייתא במחרישה דכספא וממילא נמי נאמר דרב זביד דמוקי לה במטה ושלחן דוקא בכה"ג קאמר ליה ולא בכל ענין וק"ל. ונלע"ד דהרמב"ם פי' מחרישה דבר שמכתתין בו המאכל כמו עלי ונקט הא משום דשלחן דקאמר ר"ל כלים לצורכי שלחן והיינו כלים העשוין לצורך אוכל נפש דשלחן. ואפשר נמי לומר דרבינו גרס ברמב"ם במקום מגרדה מנורה. א"נ נקט מנורה במקום עלי שכתב הרמב"ם שהוא אחד מכלי השלחן ואינו לצורך אוכל נפש עצמו ודו"ק: מי שיודע שם הנכבד צריך שלא יהנה משל אחרים וקשה מאלישע הנביא דפשיטא שידע ועוד דהא היה לו יותר מר' זוז אלא ש"מ דוקא אסור ליהנות בתורת צדקה אבל דורון דרך כבוד דלמא אפי' לעשיר שרי וכן בתשובת מהר"ם וכן איתא בהג"ה אשיר"י שדורון דרך כבוד מותר לת"ח לקבל הג"ה וכ"כ הגהות מרדכי דפרק כיצד הרגל ע"ש: (ולכשיגיע לביתו א"צ לשלם כו' ובתוס' פ"ק דב"ב כתבו שישלם במידות חסידות רש"ל: דבשעה שלקח היה עני אם לוה כו' עכ"ה) אם לוה בשעת עניות ואחר כך הולך וקבוץ מעות צריך לשלם מהמעות שקבץ וכן המסקנא במרדכי פ"ק דב"ב ובתוס' פ"ק דכתובות כתבו שישלם במדת חסידות: ומה שאמרו חכמים ר' זוז הכל לפי פרנסת ביתו כדאשכחן שהיו כופלין ד' מאות זוז לפי שהיה רגיל לכך ע"כ מ"ק פרק השותפין ובתשובת מהר"ם מצאתי וז"ל משמע דלכל גלגולת משערין ר' זוז אפילו בימיהם והכל לפי השעה וכ"כ בס' א"ז וז"ל אפילו יש לו יותר מר' זוז וטיפולו מרובה הרי זה יטול כו' ומצוה נמי ליתן לו מן הצדקה כשאר עני אבל ודאי אדם שרוצה ליתן מידו ליד עני יכול ליתן למי שישר בעיניו וכמ"ש רבינו בסמוך ויכולין ליתן לו כו':