דרישה, יורה דעה רצו:א
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 296:1
Open in the reader →1ואיני יודע למה כיון שאסור לקיימו ועי' בכסף משנה שהאריך ג"כ בזה וכתב שם בשם ר"י מקורקוס וישוב להרמב"ם דלא איירי בשל ישראל אלא בשל נכרי ואסור לישראל לורוע כלאים בתוכו כיון שאין קנין לנכרי בא"י ודכוותיה קאמר מותר לומר לנכרי שיזרע כלאים בשדה של נכרי ואע"פ שעושה בשליחות של הישראל ולצרכו מותר כיון שהשדה של נכרי והזורע נכרי עכ"ל אלא אי קשיא הא קשיא שהו"ל להראב"ד והר"ן ורבינו וב"י וכסף משנה להקשות דברי הרמב"ם מדידיה אדידיה דכאן פסק מותר לומר לעכו"ם לזרוע לו כלאים ובפ"ט מהל' כלאים כתב הרמב"ם ז"ל אסור לישראל ליתן בהמתו לעכו"ם להרביע לו כמ"ש רבינו בסמוך בסימן שאחר זה ומ"ש הא מהא לסברתן שהרמב"ם איירי ג"כ בשדה של ישראל ובא"י וב"י וכ"מ כתבו דאסור בהרבעה משום אמירה לנכרי משום דאיבעיא היא בפרק הפועלים אמירה לנכרי באיסור לאו אי שרי אי לא ולא איפשיטא ולחומרא א"כ ה"נ הו"ל למיסר אמירה בכלאי זרעים מה"ט ומזה תמה עליו הראב"ד וכ"מ כתב דצ"ל דס"ל להרמב"ם כיון דאמירה לנכרי ספיקא דרבנן הוא נקט לקולא ודחה זה ממ"ש הרמב"ם בפי"ו לענין סירוס דאסור לישראל לומר לנכרי לסרס לו בהמתו ש"מ דס"ל דנקטינן ספיקא דאבעיא הנ"ל לחומרא וק"ל דהו"ל לדחות זה מפ"ט ממ"ש בכלאי בהמה לאיסור וכמ"ש ואפשר משום דיש לדחות דבכלאי בהמה לאו משום אמירה לחוד אסור אלא משום דנותן הבהמה בידו ומסייע בידים ומש"ה דקדק לומר ואסור לישראל שיתן בהמתו לנכרי שירביענה לו אלא כיון שמ"ש בפי"ו דאיסורי ביאה דאפילו אמירה לחוד מזה נלמד דגם הרמב"ם נקט ספיקא דאיבעיא לחומרא מש"ה כתב הב"י וכ"מ טעם הרמב"ם גם כאן בפ"ט בכלאי בהמה דאסור משום אמירה לנכרי ולא הזכיר הנתינה והסיוע וק"ל וצ"ל דהכא בזרעים הישראל לא נותן לו הזרעים אלא אמר לו שיטול זרעים משלו ויזרע אותם בשדה של ישראל דאל"כ הוי נמי כמסייע וק"ל: