דרישה, יורה דעה רצז:ב
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 297:2
Open in the reader →1היושב עליו פסק ר"י דאינו לוקה כו' בפ"ח דכלאים תנן המנהיג סופג את המ' היושב בקרון סופג את המ' ר' מאיר פוטר את היושב בקרון ואמרינן בפ"ק דמציעא דשמואל מפיך למתניתין ותני וחכמים פוטרים משום דס"ל דרכוב לא קני וכ"ש יושב ולהכי מפיך דתיקום מילתיה כחכמים וכתב הרא"ש בה' כלאים ר"י פסק כשמואל דלא אששכחן אמורא דפליג עליה ואף על גב דפריך ליה טובא הא שני לכולהו ומתניתין דהיו ב' רוכבים על גבי בהמה מוקי לא שמואל במנהיג ברגליו והרי"ף לא הביא דברי שמואל כלל דלא הביא אלא המשנה כצורתה משמע דליתא להך דשמואל משום דפריך ליה טובא ואע"ג דשנינהו נראה לו להרי"ף דשינויי דמוקי נינהו ורכוב קני ולא מפכינן למתניתין והיושב בקרון לוקה משום דאזלא מחמתיה משום דלא גרע ממנהיגה בקול דלוקה משום דבדיבוריה קא עביד מעשה ע"כ לשון הרא"ש וכתב ע"ז הב"י ז"ל ומ"ש רבינו על דברי הרי"ף וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל אע"פ שהרא"ש כתב שני הסברות ולא הכריע ביניהן משמע לרבינו שהוא סובר כדעת הרי"ף מאחר שהביא דבריו באחרונה אבל אין זה הכרע ואדרבא בפ"ח דב"מ (סוף דף ב' וריש דף ג') פסק כשמואל דרכוב לא קני וא"כ כל שכן לגבי כלאים דלא ילקה ורמב"ם פסק כדברי הרי"ף שהיושב בעגלה לוקה עכ"ל ב"י. ואני אומר שלא על חנם האריך הרא"ש בסיום לשונו וכתב והיושב בקרון לוקה משום דאזלא מחמתיה משום דלא גרע ממנהיגה בקול דלוקה משום דבדיבוריה קעביד מעשה כו' אלא בא ללמדינו בזה דדעתו נוטה להכריע ושאפי' לר"י דפסק רכוב לא קני ה"מ בקנין ממון אבל בהנהגת כלאים נראה לפרש דחייב כיון דאזלא מחמתיה ולא גרע ממנהיגה בקול. ומש"ה נמי כתב רבינו בפשיטות בשם אביו הרא"ש דס"ל דלוקה כדעת הרי"ף ולא כר"י דס"ל דדין רכוב דממון ודכלאים הן שיין וכמשמעות הסיגיא דפ"ק דב"מ ודו"ק: