דרישה, יורה דעה שכא:ד
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 321:4
Open in the reader →1והרמב"ם כתב בב' זכרים וב' נקבות כו' דברי הרמב"ם המה בסוף הל' בכורים והראב"ד השיג עליו שם וכתב וז"ל א"א יש כאן שיבושים והספיקות שמא הזכר יצא אחר הנקיבה עכ"ל וכתב שם הכ"מ עליו ז"ל טעמו (במ"ש יש כאן שיבושים דלא ס"ל דין זה שלא יצטרך להפריש טלה מטעם שכתב ב"י בשם הרא"ש ובמ"ש והספיקות כו' בא להשיג עכ"ה) להשיג על רבינו למה כתב שיש כאן ספיקות הרבה שהכל נכלל בספק אחד שהוא שמא הזכר יצא אחר הנקיבה ובאמת יש לתמוה מה עלה על דעת הרמב"ם לכתוב שיש ספיקות הרבה הרי מתרי ספיקות שכתב דהיינו שלא ילדה הראשונה זכראו השנייה זכר ואפ"ה נקבה בתרווייהו היה צד חיוב על הבעלים לפרוש טלה והרי לא נשאר אלא ספק אחד שמא תרווייהו ילדו נקבות והא' ילדה זכר אחר הנקבה ואי משום שיש להסתפק ג"כ שמא ילדה האחת הזכר והנקבה יחד או קודם שיצא רוב ראש הזכר התחילה גם הנקבה לצאת וחוצצה בבית הרחם הלא אלו חששות לא נזכרו בדברי הרמב"ם וצריכין ליישב בדוחק דס"ל דאין חיוב להפריש שה אלא אם יש לברר מאיזה נולד החמור והרי יש כאן ספיקות הרבה שאין לברר איזהו אמו גם י"ל בדוחק לפי יישוב ב"י דס"ל דא"צ להפריש לעצמו אם לא שנותן אחד לכהן מש"ה כתב שיש כאן ספיקות הרבה ולכולן א"כ שני זכרים עד שתאמר כיון שנותן שה אחד לכהן בעד האחד צריך נמי להפריש לעצמו נגד השני וכיון דמ"מ יש כאן זכר אחד מש"ה השיג הראב"ד דא"כ ספיקות הרבה לפטור מההפרשה ומ"ש הב"י דנראה מדברי הרמב"ם דבזכר ונקבה או ב' זכרים ונקבה מפריש טלה לעצמו כו' אינו ר"ל דבזכר ונקבה יפריש טלה דז"א דממ"נ אם איירי בב' חמוריו שבכרו וילדו אחד זכר ואחד נקבה הא בזה כתב הרמב"ם נותן טלה אחד לכהן וא"כ א"צ תו להפריש לעצמו ואם ר"ל בפטר חמור אחד שילדה זכר ונקבה הא בזה כתב בהדיא הרמב"ם בריש דבריו דמפריש טלה אחד ויעכבנו לעצמו ולא היה כותב ע"ז הב"י ויראה מדבריו כו' גם בסוף הקושיא והתירוץ לא נקט בלישניה אלא ב' זכרים ונקבה לכן נלע"ד פשוט דמ"ש הב"י נראה מדבריו כו' ה"ק דבבבא דכתב הרמב"ם ילדה זכר ונקבה או ב' זכרים ונקבה נותן שהאחד לכהן ס"ל דג"כ מפריש טלה אחד בילדה ב' זכרים ונקבה ומעכבו לעצמו ותפס ב"י האי לישנא כדי לרבות התמיהה כמ"ש בכ"מ בהדיא ששני בבות שנויות בבכורות האחד ברישא ילדה זכר ונקבה או ב' זכרים ונקבה מפריש טלה לכהן ואח"כ שנה בסיפא ילדה שני זכרים ונקבה או ב' נקבות וזכר אין לכהן כלום ולא הוזכר בשום בבא רצה להפריש אחד ויעכבנו לעצמו וא"כ מנ"ל לרמב"ם לחלוק בין רישא לסיפא ע"ש: