דרישה, יורה דעה שכב:ב
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 322:2
Open in the reader →1ואחת לכהן ויש לה שיעור ומותר אפי' לובים כו' ותימה גדולה איך בעל הטורים מערבב הדברים והתחיל בד"א כשאין שם כהן כו' כאילו קאי אמה שלפניו בארץ ובח"ל ולא קאי אלא אשאר מקומות דהיינו ברחוקים שבח"ל כמו שפירש' ולא איירי בסתם ח"ל ועד עתה לא הזכיר מדין ח"ל הרחוקים וכן מ"ש אחר כך ומותרת לזבים כו' נמי איירי דוקא במקומות הרחוקים אבל במקומות הקרובים אף השנייה לא הותרה לזבים אלא לכהן קטן או לגדול הטבל כי' וא"א לפרשו אלא כמו שפירש' ומבואר להדיא בתוס' דזרעים דף ע"ח ובאשר"י מ"ו: ואחת לכהן ויש לה שיעור והא דכתב רבינו לפני זה בד"א כו' אבל אם יש כו' ואין לה שיעור (יש מחלקים דלעיל שאכלו דוקא הטבל או קטן אין להחמיר וליטול כשיעור אבל כשנותנין ב' חלות דהשנייה נאכלת אפי' לזבין ולזבות מוטב ליתן כשיעור מאחר שלא מפסיד בזה שיכול ניתן לכל כהן שירצה עכ"ה) נראה דודאי היכא דלא מפרישים אלא אחת ונותנין אותה לכהן טהור לאוכלה יותר טוב ליקחנה בלא שיעור כדי שיהיה זכרון שאין זה חלה גמורה וידע דלהכי אוכלה כהן שטבל לקריו אבל היה חלה גמורה לא היה אוכלה אפי' כהן שטבל לקריו כדמשמע נמי מב"י וכשאין שם כהן טהור דמפרישין שתים אז אותה של אור היא העיקר והיא במקום חלה גמורה לפיכך עושין אותה כל שהוא כדי שיהיה היכר ואותה שנאכלת היא כדי שלא תשתכח ולהכי עושין אותה של שיעור ודו"ק: