דרישה, יורה דעה שלא:ב
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 331:2
Open in the reader →1ושמיטה היא בשנת פ"ח לר"י ולרש"י בשנת פ"ז וכן עיקר וכתב ב"י שלדעת הרמב"ם היה שנת פ"ט שמיטה ובח"מ סימן ס"ז הביא דברי מהר"ר לוי בן חביב כו' סוגיא דגמרא דפ"ק דע"ז דף ט' ע"ב ז"ל אמר רב הונא בריה דרב יהושע האי מאן דלא ידע כמה שני בשבוע נטפי חד שתא ונחשוב כללי ביובלי ופרטי בשבועי ונשקל ממאה תרי ונשדי אפרטי ונחשבינהו לפרטי בשבועי וידע כמה שני בשבועי כו' ופירש"י נטפי חד שתא על שנין דמחורבן הבית שנית עד שנה שעומד ומה"ט דתניא אותו השנה שנחרב הבית בראשונה ובשנייה מוצאי שביעית היה אלמא שתא דחורבן אתחלתא דשמיטה למהדר הוה ומאן דמני לשני חורבן לא מני לההיא שתא בהדי שני חורבן אלא בהדי שני דקם ביתא הואיל ונפק רובא בתשעה באב שבו נחרב הבית הלכך מאן דבעי למימני שמיטה לוספי לשנת חורבן שהוא היה שנת התחלה שמיטה על שנים דבתר חורבן הבית. ונחשב כללי מכל מאה לישקל תרי כר"י דאמר שנת החמשים עולה לכאן ולכאן היא שנת היובל היא שנת תחילת השמיטה הבאה ולאפוקי מדרבנן דאמרי ששנת החמישים ואחד היה התחלת השמיטה ולרבי יהודה משהתחילו למנות השמיטין בבית שני לא זז הסדר משבעה שנה לשבעה שנה רק שלא התחילו למנות שמיטות עד אחר ששה שנים שנכנסו לארץ שאז עלה עזרא וקידש הבית והתחילו למנות והבית עמד ת"ך שנה דל מיניה ששה שנים הראשונים אשתכח ששנת ת"ך היתה התחלת השמיטה וקע"ב שנים לאחר חורבן נשלמו ד' אלפים ליצירה הוסיף עליהם שנת ת"ך הרי קע"ג ואלף חמישית כולו ועוד י' שנים מאלף הששי הרי אלף קפ"ג הוציא אותם בז"ז ולא ישאר בידך כלום נמצא ששנת י"א לאלף הששי היתה התחלת השמיטה ור"י הקשה שם ארש"י והוכיח ששנת תכ"א חרב הבית והוא היה התחלת השמיטה נמצא ששנת י"ב לאלף הששי היה התחלת השמיטה וממילא נשמע שבשנת פ"ז לרש"י ושנת פ"ח לר"י לאלף הששי היה שנת השמיטה ועיין באשר"י דף פ"ב ע"ג שהסכים לפרש"י ומש"ה כתב רבינו שדעת רש"י עיקר וסמך אמה שהוכיח הרא"ש שם כן ע"ש. והא דפליג בשנת החורבן ולא נחתי לחשוב השמיטות משנת התחלות מנין השמיטות משום שהמה מחולקים בשנויא דרב אשי דאמר שלא מנו הששה שנים הראשונים אי קאי גם אליבא דרבי יהודה דהלכתא כוותיה או אליבא דרבנן לחוד שלפי פירש"י קאי גם לרבי יהודה וכמ"ש הרא"ש שם בשינוייא קמא ובשנוייא בתרא כתב דקאי לרבי יודא לחוד ולפירוש ר"י לא קמשני הכי אלא אליבא דרבנן אבל לרבי יודא לא צריכין להכי ע"ש בתוספות ובאשר"י ועיין מ"ש בח"מ סימן ס"ז בדרישה והרחבתי בביאור דבריהן הנ"ל. והרמב"ם פירש מה שסתמו הם וז"ל הרמב"ם פ"י דהלכות שמיטה נמצאת למד שהשנה שחרב בה הבית באחרונה שתחילתה מתשרי שאחר החורבן כ"ב חדשים שהרי מתשרי הוא המנין לשמיטות וליובלות אותה השנה מוצאי שביעית היתה ע"כ וכתב כ"מ כלומר כשאתה מונה שנה מיום החורבן עד י"ב חודש שכל מה שאירע באותה שנה מיקרי שאירע בשנת החורבן כשאתה תופס תחילתה מתשרי שאחר החורבן כ"ב חדשים אותה שנה מוצאי שביעית היתה (כלומר נמצא ששנת תכ"ב היתה מוצאי שביעית ובשנת תכ"א היתה השמיטה) וכתב אחר זה עוד הרמב"ם ולפי חשבון זה תהיה שנה זו שהיא שנת שבעה ומאה ואלף לחורבן מוצאי שביעית וכתב עליו כ"מ ז"ל כלומר ומאחר שנתבאר שהחורבן היה בשנת השמיטה כשתחלק אלף ומאה ליובלות יותרו בידך כ"ב שנים תוסיף עליהם שבעה הנשארים הם כ"ט הכ"ח הם ארבע שמיטות ישאר בידך אחד היא תחלת שמיטה שהיא מ"ש והוא שנת ד' אלפים ותת"ק ל"ו ליצירה עכ"ל נמצא לחשבון זה שנת ה' אלפים וע"ה היא שמיטה ובשנת פ"ב ופ"ט הרי לך פ"ט להרמב"ם ועיין שם כי שם הכל מבואר יפה: