דרישה, יורה דעה שלד:יא
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 334:11
Open in the reader →1כיצד התרת הנידוי כו' כל חרם שלא הותר אפי' היה זמן רב בנידוי כו' ויש רוצין ללמוד מכאן שמי שהוא בחרם ומתירין לו שהשמש יכריז שאינו בחרם עוד ואין ראיה מכאן להכרזת השמש דדילמא לא צריך אלא להתיר החרם בינם ובקי עצמם ויודיעהו למוחרם ולא להכריז (במרדכי ס"פ אלו מגלחין דשצ"ו שדרו ממתיבתא מי שביקש להתיר לו הנדוי ואמרו כך פלוני איחייב שמתא ואישתמית וקבל דינא השתא שרי ושביק ליה מי שאמר למשה סלחתי כדבריך הוא ישרי וישבוק ליה עכ"ל תשובת הגאונים עכ"ה): העיד הר"ר אהרן הכהן שראובן תפס ישיבה ששה שנים בננוה העיר הגדולה שקורין את ראובן הרב בן הרב כו' ותובע ליטרא דדהבא על בושתו יכול להיות שראובן חריף ובקי בחדרי התורה ושימש גדולים הרבה אבל ליטול שררה להשתמש בתגא ליטול ליטרא דדהבא כדין מבייש ת"ח אפי' בדברים. הרי אמרו חכמים לא כל הרוצה ליטול השם יטול וכה"ג כ"ע חיישי ליוהרא ולא פליגי אלא דלא מחזי כיוהרא כמו ק"ש לילה ראשינה ומלאכה בט' באב ומ"ש רבותינו דקנסינן ליטרא דדהבא ה"מ בת"ח שידוע בשערים בלי נטילת השם כי ההוא דירושלמי דאפקר לר' יוסי בר חנינא שהיה ידוע לר"ל שהיה ת"ח אבל אנן לא ידעינן ליה לראובן לכן אין בידי לחייבו אלא שיפייס במחילה לפי כבודו ע"כ תשובת מהר"מ מ"ץ מ"ו: בת"ה סימן רע"ו כתב דאם נדה לאדם אחד על שעבר עבירה וגזר השר עונש על מי שיחזיק הנידוי חייבים לכנוס בספק עונש כדי להחזיק דתנו אבל אם נדוהו בדברים שבינו לחבירו כגון שהביאו לערכאות של עכו"ם אין אנו חייבים בסכנת העונש: