דרישה, יורה דעה שעח:א
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 378:1
Open in the reader →1אבל אסור לאכול משלו בסעודה ראשונה כתב רבי' ירוחם בשם הרא"ש דכתיב ולחם אנשים כו' כמ"ש בפרישה ואין להקשות לפי טעם זה מה זה שכתב רבינו ומצוה על שכיניו שיאכילוהו משלהן כדי שלא יאכל משלו הא עיקר הטעם דחיישינן שלא יאכל משלו די"ל דהתורה הקפידה אהכלל שכתב רבינו ירוחם ומטעם זה נעשה מצוה אף אם אדם רוצה לאכול משלו נצטוינו להאכילו משום דלא יתבטל עיקר המצוה גם ליכא להקשות הא מותר להתענות כמ"ש רבינו בסמוך די"ל קבלת תענית שאני דבלא"ה יצא מהכלל ואכזה לא נצטוה ומיהו לכאורה משמע דרבינו לא ס"ל ה"ט דרבינו ירוחם שלא נחית ליתן טעם למצות הש"י כמ"ש לעיל סימן קפ"א: מי שיקבר בע"ש סמוך לחשיכה קודם ב"ה מותר בהבראה אם יש שהות ביום לאכול קודם התפילה דפסקי' כרבי יוסי דשרי להתחיל (לאכול בע"ש אחר חצות) אגודה אבל בע"פ אין מברין (דהלכה בע"פ כרבי יודא דאין מתחילין וכ"כ ב"י בשם מרדכי דסוף מ"ק דף שצ"ו ולא ידעתי למה כתב א"א ז"ל וב"י לא כ"כ עכ"ה) מ"ו וב"י לא כ"כ אסור אף בע"ש: אמר רבינו תם בשם רבי יום טוב מיוני איחרו להאכיל בראשון ההבראה אז אין מברין בלילה ופירש הר"ר יחיאל כן היה מנהגו של ריב"ם שצם יום ראשון עד הלילה כי לא רצה ליהנות משל אחרים (גם מדכתיב ויבא העם להברות את דוד בעוד היום עכ"ה) שמחות (וכ"כ הגהות אשר"י והביאו ב"י בסימן זה) הרשב"א וא"ז כתב שאפי' מת לו מת ביום התענית שלפני ר"ה וי"כ לא יתענה ואם מת בחצי היום וכבר קיבל עליו התענית ממתין לעת ערב עד אחר התפילה ולא משלים לגמרי ובסמ"ק וא"ז כתב שאסור וז"ל הרוקח י"א שאסור להתענות ורבי' נתנאל היה יושב בתענית וסמך לו אפסוק לא תאכלו על הדם הג"ה עי' בספרי פ' המוכר את הפירות סימן ל"ב מ"ו: כתב בסמ"ג הגדול הוא מברך ולא האבל דכתיב פרשה ציון בידיה כי אין לה מנחם פירוש לאחר האכילה מברכין מברך מנחם אבלים שאכלנו ועיין בב"י שהביא זה (וכתב ז"ל פריס מנחם גדול דבהון עכ"ה) בס"ס שע"ח: