דרישה, יורה דעה שפא:ב
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 381:2
Open in the reader →1קסבר אנינות לילה דרבנן וא"ל גם אי הוי אנינות דאורייתא הא כתב רבינו לעיל בס"ס שמ"א ולקמן בסימן שצ"ח דדברים האסורים באבל מותרין באונן ואיסור רחיצה מדין אבילות הוא כמ"ש לעיל סימן שמ"א וע"ק הלא נתבאר שם סימן שמ"א שדין אנינות אינו אלא כל זמן שלא נקבר המת אבל אחר שנקבר המת אין עליו דין אנינות ומותר בבשר ויין אפי' ביום המיתה כ"ש בלילה שאחריו וצריכין שנדע שדברי רבינו סתומין הן ותפס הגמרא בקצרה אבל באשיר"י ס"פ היה קורא מפורש שם יפה דלדעת התוס' והרא"ש אין אבילות דאורייתא אפי' ליום ראשון והיינו לנהוג דיני אבלות אבל ס"ל דאסור לאכול קדשים ומעשר שני דלמדנו מקרא דואכלתי חטאת היום כו' הרי קדשים ולא אכלתי באוני ממנו דקאי אמעשר שני ואסור כל יום ראשון אפי' אחר שנקבר המת והנה ר"ג ביום לא רצה לרחוץ אע"פ שרחיצה מדין אבילות ואינו אלא מדרבנן מ"מ כיון דיש ביום איסור דאורייתא לענין אכילת קדשים ומעשר שני החמיר אפי' ברחיצה וגזרו במקום איסטניס משא"כ בלילה שלאחריו שאע"פ שג"כ אסור בקדשים ומעשר שני כיון שאינו אלא מדרבנן רחץ בה משום דאיסטניס הוא אבל דעת הגאונים והרמב"ן דגם דין אבילות נוהג ביום ראשון דאורייתא וזה שאמר הגמרא קסבר אנינות לילה דרבנן הא ביום הכל אסור מדאורייתא וקרא לו אנינות ע"ש שמצינו שם אנינות בקרא וס"ל דאותו אנינות יש לו כל דין אבילות אלא שקודם שנקבר התירו לו קצת משום צורכי קבורה כמ"ש רבינו לעיל בסימן שמ"א ע"ש: