דרישה, יורה דעה נז:ו
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 57:6
Open in the reader →1אבל כשבא לפנינו וצפורן תחובה לי בגבו אין לפרש דמיירי כאן שבאת הבהמה לפנינו וצפורן ארי תלוש תחוב לו בגבו שזה הדין כתב רבינו בסמוך ארי שנכנס בין השוורים כו' ול"ל למיתני דין אחד שני פעמים ועוד מדאמר הטעם דחוששין שמא דרס וחזר ודרס ואי מיירי בצפורן תלושה ת"ל דחוששין משום דאף אם זה הצפורן תלוש שאר הצפרנים הוציא ובוודאי דרס בכולם (ומ"מ קשה למה לא כתב רבינו חששא זה ולמה אמר שמא דרס וחזר ודרס ושמא י"ל דרביני חששא חדא נקט וה"ה דחייש לאידך חששא וק"ל עכ"ה) ודוחק לומר שמיירי שלא ניכר מקום שאר הצפרנים דא"כ לא ה"ל לרבינו לסתום אלא לפרש דאף אם לא ניכר מקום שאר הצפרנים אסורה דחוששין שמא דרס וחזר וכו' וטעם זה דחיישינן שבשאר צפרנים דרס אנו צריכין למימר לקמן. ועוד מדכתב ב"י בסמך ארי שנכנס כו' ז"ל דוקא שראינוהו כו' ונא כתב כן ג"כ בבבא זו אלא ודאי ס"ל דכאן מיירי שעדיין תחובה כל היד ולא הוציאו ידו ושחטוהו וכמ"ש בפרישה:
2דאמרינן כבר נח רוגזיה (אין להקשות דלמא כבר דרס קודם שהרג את זו די"ל דלעולם לא אמרינן שהבהמה יהא לה כח לברוח מן הארי ובודאי זו דרס תחילה עכ"ה) כתב הר"ן ומיהו דוקא כשנכנס לתוכן ועמד עמהן דכיון שהוא יכול לדרוס כרצונו אמרינן נח רוגזיה כי קטע רישא דחד אבל כגון אלו החתולים שעולים על כלוב מלא עוף ומכניסין ידיהן מבפנים ודורסים אע"ג דקטעיה לרישא דחד מנייהו לא נח רוגזיה משום הכי דמתוך שהם בורחים אף הוא כועס עליהם עכ"ל: