דרישה, יורה דעה פ:ב

1צריך שיהו כרוכות הדורות וחרוקות גם הרמב"ם כ"כ וז"ל ב"י יש לתמוה עליו ועל רבינו למה הצריכו שיהו כרוכות הדורות וחרוקות והוא דמבלע חירקייהו דהא אמרינן עלה והיינו ספיקא דעזא כרכין ופרש"י דסימנים אלו אנו יוצאים שלא נטעה לאכול חלב דעיזא כרכין והוא ספק אם מותר או אסור וכיון דאסיקנא כרכין חלבו מותר תו לא צרכינן סימנא לאפוקי מעיזא כרכין (ז"ל הגמרא שם דף נ"ט ע"ב שלחו מתם הלכתא כוותיה דשמואל בריה דרבי אבהו (פירוש דמתיר חלבו דעיזא כרכין) והזהרו ברבינו אחאי (פירוש דפליג עלה ואסרו) שמאיר עיני גולה הוא ופרש"י הזהרו בכבודו שלא להתירו לפני מה שהוא אוסר עד שיחזור בו עכ"ל ומשמע מפירושו דשלא בפניו יש לפסוק להתיר וזהו קושייתו דהב"י ויש לדחוק ולומר דהרמב"ם ורבינו לא פרשוהו הכי אלא פרשוהו דמשום כבודו ינהגו בו איסור עולמית וק"ל) ואי ס"ל כרש"י שפי' דסימן דכרוכות הוא לאפוקי מעיזא כרכין לא היה להם לכתוב שצריך שיהא כרוכות ואי ס"ל כאידך פירושא שכתב הר"ן בשם ר"ת דמבלע חירקייהו הוא לאפוקי מעיזא כרכין לא הו"ל למכתב דבעינן דמבלע חירקייהו ומצאתי להרשב"א בחידושיו שתמה על הרמב"ם תמיה זו וכתב דאפשר שנסתפק הרב בפי' ספיקא דעיזא כרכין ופסק מן הספק לחומרא לחזור אחר כל הסימנים הללו וצ"ע עכ"ל והרב המגיד כתב ליישב תמיה זו שהרמב"ם מפרש דהיינו ספקא דעיזא כרכין כלומר שיש ספק אם יש לו כל הסימנים הללו לפי שאינן מובלעין כשאר חיות עד כאן נראה שדעתו לומר דכרוכות והדורות וחרוקות ומבלע חירקייהו בעיא וספיקא דעז כרכין היינו משום דאע"פ שיש בו כל הסימנים הללו בליעת חירקיה אינו כ"כ כמו בליעת חרקייהו דשאר חיות ומספקא לן אי סגי בהאי הבלעה או דלמא כיון דלא מבלע כ"כ כמו קרני שאר חיות לאו הבלעה מקרי ולפי זה אע"ג דאסיקנא דעז כרכין חלבו מותר היינו לומר דהבלעה חירקיה חשיבא הבלעה ולעולם כל הסימנים הללו צריכין הן ונכון הוא ליישב דעת הרמב"ם ז"ל וע"פ זה יתישבו רברי רבי' עכ"ל ב"י אלא שגם לפ"ז יש לדקדק בדברי רבינו שכתב סתמא והוא שיהא החריצין תכופין ומובלעים זה לזה משמע שצריך שיהו מובלעין הרבה זה בזה ולפי מ"ש בגמרא שהספיקא משום דעז כרכין אינו בלוע הרבה וכמ"ש ואסיקנא דעז כרכין חיה א"כ הו"ל לרבינו לכתוב שא"צ אלא שיהו מובלעין קצת שזהו עיקר החידוש ונ"ל לפי שאין אנו בקיאין מה נקרא מובלעין הרבה או מובלעין מעט כתב רבינו סתם: