דרישה, יורה דעה פג:ו
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 83:6
Open in the reader →1קרבי דגים אינן נקחין אלא מן המומחין כו' בספ"ב דע"ז אמר רב ברונא אמר רב קרבי דגים ועוברין אין נקחין אלא מן המומחה רמי ליה עולא לרבי דוסתאי דמן בירי מי קאמר רב קרבי דגים ועוברין אין נקחין אלא מן המומחין מכלל דדג טמא אית ליה עובר ורמינהו דג טמא משריץ דג טהור מטיל בצים. סמי מכאן עוברין א"ל רבי זירא לא תסמי תרווייהו מעילי ביצים נינהו אלא זה משריץ מבחוץ וזה משריץ מבפנים למה לי מומחה ליבדוק בסימנים דתניא כסימני דביצים כך סימני דגים. סימני דגים ס"ד סנפיר וקשקשת כתיב בהו אלא כסימני בצים כך סימני עוברי דגים ואלו הם סימני בצים כל שכודרת ועגלגולת ראשה אחד חד וראשה אחד כד טהורה שני ראשיה חדין שני ראשיה כדין טמאה אמר רבא בשנמוחו ולר' דוסתאי דמן בירי דאמר סמי מכאן עוברין והתני' כך סימני עובר דגים לאו תרוצי מתרצת לה תריץ הכי כך סימני קרבי דגים והיכי משכחת בסימני קרבי דגים שיהא כד וחד משכחת לה בשלפוחא. אין שם מומחה מאי אמר רב יהודה כיון דאמר אני מלחתים מותרין ורב נחמן אמר עד שיאמרו אלו דגים ואלו קרביהם אורי ליה רב יהודא לאדא דיילא כיון דאמר אני מלחתים מותרין ופרש"י עוברין בצים שלהם. משריץ דג עצמו במעי אמו. זה משריץ מבחוץ דג טהור לאחר שהוטלה ביצתה משרצת ועומדת מאליה בחול אבל דג טמא משריץ מבפנים במעי האם לאחר שנגמרו ביציו במיעיו. שכודרת משוכה שרחבה בראשה אחד והולכת ומקצרת ונמשכת. ועגלגולת עגולה מצדיה ומגלגלת דאין צידיה רחבים ובפא"ט גבי סימני ביצים כתב שכודרת עבה ככדור כדרת ועגלגולת חדא הוא דאי תנא סגלגלת לחודא הוי משמע עגולה כעדשה וכגבינה להכי תנא כודרת ועגלגולת כעיגולה של כדור שאינה קלושה אלא עגולה בעובי והדר מפרש ראשה אחד כד וראשה אחד חד דלא ככדור ממש אלא משוכה לארכה ועגולה לרחבה. והתניא כסימני ביצים כו' אלמא יש לדגים עוברין והיכי משכחת לה בסימני קרבי דגים כד וחד בבני מעים בענין זה. בשילפוחות וושיג"א של דג שמליאה רוח. אין שם מומחה בשנמוחו העוברים קא בעי לה. אני מלחתים הדגים וראיתים שדגים טהורים הם ומהם הוצאתי קרבים אלו. אלו דגים וכו' שיראה לו הדגים עצמם אבל באני מלחתים לא מהימן דשמא לא בקי בהם וכתב הרב המגיד בפ"ג בשלפוחא שלפוחית שהיא האם (עיין בסימן מ"ה גבי נטלה האם שהולד מונח בה וב"י מביא שם ברייתא דתנא היא האם היא טרפחת היא שלפוחית) של דג טהור הוא כך וכל הקרביים תלוין בה וניכרים על ידה וכתבו התוס' והרא"ש שר"ת דקדק מדאיצטריך לאוקמא כשנימוחו ולא שני סימני עוברי דגים לאו דאורייתא ואין לסמוך עליהן כדמשני בפרק א"ט על סימני בצים ש"מ דסימנים דאורייתא ויש לסמוך עליהן להתיר בורביט"א שאין מוצאין לה קשקשין ומספקא לן אם השירו ויש לדחות דהא דלא משני הכי משום דאכתי תקשה לך בלא מומחה נמי יהיו נקחין אם יאמר מדג פלוני טהור כדשרינן בפרק א"ט גבי בצים וא"ת דאכתי לאו מילתא פסיקתא היא דהא אם אמר אני מלחתים נאמן אף שלא מן המומחה וי"ל דדבר זה לא שכיח ברוב מוכרים שיהיו בשעת מליחה וגם מן הירושלמי משמע דסימני עוברי דגים לאו דאורייתא וכ"כ הר"ן פא"ט גבי סימני בצים וכ"כ הגהות מיימון בפ"ג בשם סה"ג וסמ"ק. והרי"ף כתב סתם מימרא דקרבי דגים אינן ניקחין אלא מן המומחה ולא אוקמי בשנימוחו כתב הר"ן נראה מדבריו דאפילו בשלא נמוחו אין נקחין אלא מן המומחה לפי שסמך לו על סוגיא דפא"ט דאסיק ר' זירא התם עלה דהך ברייתא דכסימני בצים כו' דסימנים לאו דאורייתא כ"כ ב"י ע"ש וכתב עוד על זה וז"ל אבל הרא"ש כתב אוקמתא דרבינא דמוקי לה בשנימוחו ולפיכך כתב רבינו בד"א בשנימוחו כו' ולא מכר לכתוב דכל הני רבוותא פליגי עליה ולא עוד אלא דאפשר דגם הרא"ש סבר כוותייהו ולא כתב הא דאוקמא רבינא בשנימוחו אלא כדי להביא עליה דברי ר"ת שרצה להתיר ברביט"א מכח דיוק אוקמתא זו. ומסיק ב"י וכתב ע"ז ז"ל וא"כ יש לתמוה על רבי' שכתב סתם שאם הם שלימים וניכר בהן סימן טהרה ניקחין מכל אדם. ומשמע דאפי' בסתמא אפי' דלא אמר משל דג פלוני טהור הן נמי שרי וקשה מ"ש מבצים דלא נאמן א"ל באומרו מעוף פלוני טהור הן וכמ"ש רבינו ר"ס פ"ו דדוחק לומר שסובר רבינו דאע"ג דסימני קרבי דגים וסימני ביצים תרווייהו לאו דאורייתא מ"מ סימני קרבי דגים עדיפי מסימני בצים ומש"ה קרבי דגים נקחין מכל אדם ע"י סימנים אפילו בסתמא דמי נתן לו רשות לחלק ביניהן גם בסמוך כתב ב"י בד"ה וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה וז"ל סברא זו שכתב רבינו קשה מאוד בעיני כו' עד שהרי כתבתי לשון הרא"ש שכתב על ר"ת ז"ל ויש לדחות דהא דלא משני כו' כדאמרי' בפרק א"ט גבי בצים ע"כ הרי בהדיא שהוא סובר שצ"ל מדג פלוני טהור אע"פ שלא נימוחו דהא בשלא נימוחו מיירי דעל דברי ר"ת קאי דדייק מדאיצטריך לשנויי בשנמוחו ולא שני דבשלא נמוחו מיירי אלא דסימנים לאו דאורייתא ועוד דהא לבצים מדמי להו ובצים בשלימים מיירי כדמשמע בפא"ט דאע"ג דשלימין הם צריך שיאמר משל עוף פלוני הם וה"ה לקרבי דגים ובאמת שאיני מוצא טענה לטעון בעד רבינו בזה וצ"ע עכ"ל. ול"נ ליישב דלק"מ דהרא"ש סובר אף על גב דסימני קרבי דגים דומים לסימני בצים ובצים אסור לקנות ולסמוך על סימנן עד שיאמר של עוף פלוני הם אפ"ה קרבי דגים מותר לקנות לסמוך על סימנים משום דשאני ביצים דלא מרתת משום דאיכא ביצים דעורבי דדמי לדיונה ואע"ג דבסימני קרבי דגים כיון דאמרי' דלאו דאורייתא נינהו ש"מ איכא נמי דגים טמאים דאית להו כה"ג אותם דגים לא שכיחי בינינו. והא דקי"ל סימני קרבי דגים לאו דאורייתא היינו לסמוך על הסימנים ולקנות הדג שבא לפנינו בלא קשקשת ולומר הואיל ויש לו סימנים אלו ודאי היו לו קשקשת אלא שנשרו לו במים כמ"ש התוס' והרא"ש ורבינו בשם ר"ת שרצה להתיר מכח סימני דקרביים כל דג ור"ל אפילו דג הבא לפנינו ורואין בו ריעותא דלית להו סנפיר וקשקשת. ז"א דהואיל ואיכא ריעותא לפנינו לא סמכינן אסימנא אבל מסתמא סמכינן אסימנא ואמרינן ודאי יש לו קשקשים וכמ"ש לעיל בסמוך סברא זו גבי מ"ש רבינו בשם הרא"ש נכרי שהביא חבית מלא מחתיכות דגים מלוחין כל דגים שמכירין ראשו ושדרתו מותר ובסמוך לעיל מזה כתב בשם הרא"ש שאין לסמוך על סימנים אלו וכתבתי שיש לחלק בין היכא דאיכא ריעותא לפנינו להיכא דליכא ריעותא לפנינו וב"י לשיטתיה אזיל דשם יישב בע"א שמחלק בין דג סתם לדג ידוע ע"ש מש"ה גם בכאן לא עלתה על דעתו חילוק זה. ומ"ש הרא"ש משום דאכתי תקשה לך בלא מומחה נמי יהיו נקחין אם יאמר מדג פלוני טהור אין רצונו בזה דבלאו הכי אסור לסמוך אסימנים אלא ס"ל דלפי האמת בלאו הכי נמי סמכינן אסימנים אלא שאמר כן לסברת ר"ת שדייק דס"ל לתלמודא סימני' דאורייתא דאי לאו הכי מנא ליה להקשות לרב ברונא ל"ל מומחה דלמא הוא ידע דאיכא דג טמא בינינו שדומה בקרביים שלו לדג טהור והילכך הוצרך לומר שאין נקחין אלא מן המומחה ואין סומכין אסימנא אלא ודאי מדפריך תלמודא למה לי מומחה ש"מ סימנים דאורייתא. וע"ז כתב הרא"ש דלאו דוקא הוא דאף את"ל דרב ברונא ידע דאיכא דגים טמאים דדמי לטהורים מ"מ פריך שפיר לרב ברונא ל"ל מומחה בלא מומחה נמי יהיו נקחין אם יאמר מדג פלוני טהור הוא ומש"ה איצטריך לאוקמי בשנימוחו אבל לפי האמת אחר שמוקי ליה תלמודא בנימוחו גם הרא"ש ס"ל דנקחין מן הסתם אפי' לא אמר משל דג פלוני טהור הוא כיון דאין אנו רואין ומכירין לשום דנטמאו שישוה וגם הגמרא לא הזכירו המין שידמו טמאים לטהורים בקרביים אמרי' אינן שכיחים וכמ"ש בסמוך והילכך סמכינן אסימנים אע"פ שהם דרבנן. כנ"ל לומר שביאר רבינו דברי הרא"ש. ואין להקשות לפי סברת התוס' והרא"ש דסתרי לדברי ר"ת באומרם דמש"ה לא היה צריך רב ברונא לומר אין נקחין אלא מן המומחה כיון דכל אדם האומר משל דג פלוני טהור ג"כ נאמן ליקח ממנו. א"כ לפי מאי דמוקי לה התלמודא דאיירי בנימוחו קשה למה לי מומחה הא באומר משל דג פלוני טהור הם סגי לפי סברת רבינו אף בנימוח. י"ל דעיקר קושיות התוס' והרא"ש על ר"ת לאו מהאי דיוקא הוא דבאמת לאו קושיא הוא זה כולי האי דדלמא רב ברונא אמר רב במי שרוצה ליקח ממי שאינו מדבר כלל איירי דאז אין לוקחין אלא מהמומחה ועיקר סתירת התוס' והרא"ש אינו מכח דאף אין הסימנים דאורייתא דמ"מ הואיל ואינן בנמצא בינינו דגים טמאים דמשווין בקרבים לטהורים סמכינן אסימנים היכי דליכא ריעותא לפנינו וכמ"ש אלא שבאת"ל דרב ברונא ידע (דאיכא דג טמא וכצ"ל עכ"ה) כ"כ דאכתי נקחין מכל אדם באמרם משל דג פלוני הם ומש"ה א"ש דלפי האוקימתא דמיירי בנימוחו ולית כאן סימנים לפנינו אין נקחין מסתמא אלא מהמומחה אבל ודאי אי אמר משל דג פלוני הם מזה לא איירי רב ברונא. וע"כ צ"ל כן לסברת הרשב"א שכתב ב"י גופא שס"ל שהאומר משל דג פלוני עדיף מאומר הדגים שאלו קרביים מהן אני מלחתים. תקשה לנפשו כיון דהגמרא מסיק. דאפי' בנימוחו אי אמר אני מלחתים נקחין אפי' שלא מן המומחה א"כ מכ"ש שבאומר מדג פלוני טהור הן שמהני ולמה אמר רב ברונא שאינן נקחין אלא מהמומחה אלא ע"כ צריך אתה לומר שרב ברונא איירי במוכר שלא אמר כלום וק"ל. והמכריחו לבארם כן (ר"ל רבינו הטור שהיה מוכרח לפרש את דברי הרא"ש כן עכ"ה) משום דקשה ליה הא דאמר בגמרא אין שם מומחה מאי אמר רב יהודא כיון דאמר אני מלחתים מותרין ורב נחמן אמר עד שיאמר אלו דגים ואלו קרביהן דק"ל ממ"נ אי קאי אנימוחין דוקא או אפי' אשלימים אי קאי גם אשלימים א"כ קשה למה לא אמר עוד היתר אחר באומר משל דג פלוני הם (ואין לתרץ משום דמעוף פלוני ואנו מכירין הוא עדיף טפי ונלמד במכ"ש דמהני דמ"מ הו"ל לכתבו כמו שכתבו בביצי עוף משא"כ לפי סברת רבינו דבשלימין דקרבי דגים אצ"ל כלום מש"ה לא כתבו בנימוחין משום דנלמד במכ"ש ובנימוחין לא נכתב האי אמירה בשום מקום וק"ל) ואי לא קאי אלא אנימוחין אבל בשלימין בבציר מהכי סגי אפילו לא אמר אלא משל דג פלוני הם שרי לפי סברת ב"י שסובר שהוא קיל נזפי מאומר אני מלחתים א"כ אדמפרש גמרא סימנים דנימוחו הו"ל נמי לפרש סימן בשלימין ולומר דבשלימין צריך שיאמר מדג פלוני הם אלא ודאי ס"ל לתלמודא דבשלימין סמכינן אסימנא קרבי דגים כמ"ש הטעם ועוד מדמוקי לה רבינא בנימוחו דבתראה הוא ועוד דאי ס"ד דס"ל כרבי זירא דאף בקרבי דגים לא סמכינן אסימנים לחוד לא הו"ל לתלמודא לאישתמוטי הא דרבי זירא והו"ל להביאו בתר שינויא דרבינא ועוד שהרא"ש הביא ג"כ שינויא דרבינא בנימוחו משמע דס"ל הכי דדוקא בנימוחו בעי מומחה אבל בלא נימוחו סמכינן אסימנים וע"פ זה דברי רבינו כולם מכוונים ולא קשה מידי ואין להקשות גם לפ"ז למה השמיט תלמודא היתר זה באומר של דג פלוני די"ל דס"ל לרבינו דכ"ש הוא דמה אם אומר אני מלחתים מותר כ"ש אם אומר של דג פלוני הם כמ"ש ב"י בשם הרשב"א והר"ן שכתב בשם הרמב"ן ע"ש בד"ה והא דאין נקחין ממי שאינו מומחה כו' ולפ"ז הוו דברי רבינו בסמוך בלא זו אף זו לא זו באומר משל דג פלוני הם ואנו מכירין אותו כו' אלא אפי' אמר אני מלחתים ומ"ש אח"כ או שאמר אלו הדגים כו' גם בזה ר"ל לא זו אף זו דלא זו באומר אני מלחתים דמרתת שמא יבדקו אחריו אלא אפי' אמר אלו דגים וכו' ואינו אומר שהוא מלח ותקנם אלא לקחם מאחרים ואיכא למיחש דלמא לאו מאלו דגים הם ומצי לאשתמוטי ולומר שאחרים אמרו לו כך ואינה מרתת כ"כ אפ"ה סמכינן אסימנים ומתירין אותן. והא דאמר רב נחמן עד שיאמר אלו הדגים כו' אין רצונו לומר דאם שאמר אני מלחתים לא מהני דפשיטא דמודה דמהני אלא שאמר בסתמא אסור בנימוחו לקנות ממי שאינו מומחה עד שיאמר לפחות אני מלחתים וב"י ביאר דברי רבינו שכתב זו ואצ"ל זו ודוחק הוא לבארם כן ועוד שדברי הרשב"א שכתב בסמוך לא יהו מכוונים שהביא רבינו וז"ל והרשב"א כתב דאפי' הן שלימין כו' אא"כ אומר משל דג פלוני כו' או אלו הדגים כו' מדקאמר אפי' כו' משמע שבא לומר רבותא מה שהרשב"א מחמיר ולסברת ב"י דאומר מדג פלוני וטהור הוא גרוע מאומר אלו הדגים לא יהיו דברי הרשב"א מכוונים דהא הגרוע הזכיר ברישא וא"כ לשון אפי' דמשמע שמחמיר ומצריך דבר חמור ולשון או כו' אינם מכוונים. ויש לדקדק לדברי ב"י שכתב כד"ה והא דאין נקחין ממי שאינו מומחה כו' וז"ל ואע"פ שמדברי הרשב"א בת"ה נראה דאומר של דג פלוני טהור הוא עדיף מאומר אני מלחתים כו' עכ"ל וכמ"ש לעיל בשמו וקשה לפ"ז למה לא הביא רבינו כאן בדברי הרשב"ח שאם אמר אני מלחתים שמותר לקנות בשלימין בשלמא לפי מ"ש דאני מלחתים עדיף יותר מאלו הדגים ואלו קרביהן לק"מ דהואיל וכתב דאלו הדגים ואלו קרביהן מועיל כ"ש שמועיל באומר אני מלחתים אבל לסברת ב"י קשה וע"ק דבד"ה והרשב"א כתב דאפי' הן שלמין וסימן טהרה ניכר בהן כו' כתב ב"י שם בנימוחו לא מהני האי אמירה וצריך שיאמר אני מלחתים עכ"ל משמע לפ"ז דאני מלחתי. עדיף ומועיל יותר מאומר משל דג פלוני טהור וזה סותר למ"ש ב"י בסמוך בשם הרשב"א במ"ש דאמר דג פלוני טהור עדיף יותר מאומר אני מלחתים וא"ל שמ"ש כאן ב"י כן הוא לפי סברת הטור לפי מה שביארו הוא דזו ואצ"ל זו קאמר אבל להרשב"א ס"ל דאמר דג פלוני טהור עדיף יותר מאומר אני מלחתים דאם כן יהא קשה להרשב"א שכתב דבשלמין אסור לקנות עד שיאמר אלו הדגים ואלו קרביהן והיינו דוקא בשלמין ובנימוחין לא יהא שום היתר לקנותן משאינו מומחה וזהו סותר למ"ש בגמ' בהדיא אין שם מומחה מאי כו' וקאי שם אאוקימתא דנימוחו וא"ל דס"ל דנימוחין ושלמין שוין הם דא"כ ב"י שכתב שם דלסברא אחת בת"ה אינו מחלק בין נימוחו ללא נימוחו ודחק להביא זאת ע"ש ולמה לא הכריע סברא זאת מכאן כמ"ש. וע"ק שכתב שם וז"ל אלא שהרשב"א לסברא אחת אינו מחלק בין נימוחו ללא נימוחו שכתב בת"ה קרבי דגים כו' עד קרבי דגים טהורים ראשן אחד כד כו' עד ובודאי מקרבי דגים טהורין ראשן אחד כד ועגול וכו' עד סוף דבריו מיירי בשלימין ומפני כך הכשיר להדיא בהיה ראשן האחד חד והאחד כד ואמר של דג פלוני וטהור הוא כדמכשרינן גבי ביצים בפ' א"ט ומינה נשמע שאם לא אמר של דג פלוני וטהור הוא אע"פ שראשן אחד חד והאחד כד אין סומכין על כך להתירן כדין ביצים ורישא מיירי בנימוחו ומפני כך כתב שיש מי שאוסר באומר של דג פלוני וטהור הוא ולא מכשר אלא באומר אני מלחתים או באומר אלו דגים ואלו קרביהן וזוהי הסברא שכתבתי כו' עכ"ל פי' דבריו שמ"ש ומפני כך כתב שיש מי שאוסר אין רצונו כאן להביא ראיה לאיסור ואדרבא רצונו כאן להשוות נימוחין לאינן נימוחין להתיר אלא שדייק מזה מדכתב הרשב"א בריש דבריו דיעות האוסרים ובסיפא לא הזכיר שיש מי שאוסר אלא כתב סתם באם אומר של דג פלוני וטהור הוא נאמן. דרישא מיירי בנימוחו וסיפא מיירי בשלימין והביא ראייה מדברי המתיר ברישא גבי נימוחים אף באומר של דג פלוני טהור הן דלפי דעת זאת נימוחין ואינן נימוחין שוין הן זהו ביאור דברי ב"י אלא שיש לדקדק בדבריו שכתב שיש מי שאוסר באומר של דג פלוני וטהור הוא ולא מכשר אלא באומר אני מלחתים או באומר אלו הדגים כו' ע"כ א"כ לפ"ז יהיה אני מלחתים עדיף מאומר של פלוני וטהור הוא וזה סותר למ"ש ב"י לעיל בשם הרשב"א וכתבתי בסמוך דאומר של דג פלוני טהור הוא עדיף טפי מאומר אני מלחתים ואפשר שצריך להגיה קצת בדברי ב"י שמ"ש בריש דבריו אלו על הרשב"א ובנימוחו לא מהני האי אמירה וצריך שיאמר אני מלחתים נ"ל להגיה וצריך שיאמר אלו דגים ואלו קרביהן ובסוף דבריו שכתב ולא מכשר אלא באומר אני מלחתים או באומר אלו הדגים כו' נ"ל למחוק באומר אני מלחתים וגרסינן ולא מכשיר אלא באומר אלו דגים ואלו קרביהן ועפ"ז מיושב שני קושיות אחרונות ודו"ק: