דרישה, יורה דעה פד:א
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 84:1
Open in the reader →1שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות כו' בס"פ א"ט דף ס"ו דריש מדכתיב את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו בימים ובנחלים הוא דאית ליה סנפיר וקשקשת אכול ודלית ליה לא תיכול הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול. במים כלל בימים ובנחלים פרט במים חזר כלל וכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מים נובעים אף כל מים נובעין מאי רבי חריצין ונעיצין לאיסורא ואמעיטו להו בורות שיחין ומערות להתירא (וא"ת דלמא קרא אתא לאשמעינן דבימים ובנחלים מהני סימן אבל דבורות שיחין ומערות אפילו יש להן סימן אסורין וי"ל דהא אי לא הוי הקרא דבימים ובנחלים אם אין להם סנפיר וקשקשת דאסורין ה"א דכל השרצים בעולם מותרין עכשיו דכתב קרא שבימים ובנחלים אם אין להם סימן אסורין אמרינן דוקא הני אסורין אבל כל השרצים בהיתירן הראשון עומדין מהרר"א פולק. ובגמרא ר"פ א"ט דף ס"ו מקשה קושיא זו. ותירץ דמקרא אחרינא נלמד להתיר בכלים את שאין לו סנפיר וקשקשת א"כ ע"כ קרא דהכא אתא להתירא ג"כ בבורות שיחין ומערות ע"ש דף ס"ו ע"ב עכ"ה) ובגמרא סוף דף ס"ז פריך והרי תרי כללי דסמוכין זה לזה נינהו ומשני כל מקום שאתה מוצא תרי כללי דסמוכין הטל פרט ביניהן כדאמרינן בעלמא. ותנא דבי רבי ישמעאל דריש לה בריבה ומיעט וריבה ומסיק נמי דרבי חריצין ונעיצין לאיסורא ומיעט שיחין ומערות להתירא. ומסיק התם דמאן דדריש כלל ופרט וכלל לא ממעט חריצין ונעיצין אלא דוקא נובעין ומאן דדריש ריבה ומיעט וריבה ממעט אף מושכין. ועתה מבוארים דברי רבינו שמ"ש חריצין ונעיצין שאין נובעין מותרין פסק הלכה כמאן דדריש כלל ופרט וכלל ומ"ש והרמב"ם לא התיר כו' הרמב"ם פסק כתנא דבי רבי ישמעאל: