דרישה, יורה דעה פו:ג
דרישה · Drisha, Yoreh De'ah 86:3
Open in the reader →1ונראה שאין לחלק בין נכרי לישראל חשוד כתב מהרי"ן חביב וז"ל הלשון הזה מסופק אם בא לחלוק על דברי הרמב"ם או לפרש כוונתו וצריך שתדע כי מ"ש הרמב"ם שואל לצייד ישראל אין כוונתו על ישראל המוחזק בכשרות וזה מבואר ממ"ש בסמוך ביצי דגים סימניהם כסימני ביצי העוף כו' אינו נאמן אלא א"כ היה אדם שהוחזק בכשרות וע"ז אפשר לומר שבא לחלוק על הרמב"ם ואומר כיון שיראה מלשונו שאין כוונתו באומרו שואל לצייד ישראל על המוחזק בכשרות אם כן מה לי שיהא נכרי מה לי שיהא ישראל חשוד אבל ראוי להבין דברי הרמב"ם באופן שלא יקשה עליו זה ונאמר דיש אמצעי בין ישראל הוחזק בכשרות לישראל חשוד והוא מי שלא ראינו שיצא מתחת ידו שום דבר שיהיה חשוד וגם לא הוחזק בכשרות כמו חבר שנאמר עליו ודאי כל מעשיו בכשרות וע"ז אמר הרמב"ם שואל לצייד ישראל כיון שאינו חשוד אבל אם הוא ודאי חשוד מודה הרמב"ם שדינו כנכרי ואפשר לומר שזהו פירוש דברי רבינו יעקב ונראה שאין לחלק שבא לפרש דברי הרמב"ם ולא לחלוק עליו וזה הפירוש נראה נכון מצד הענין אבל מצד הלשון נראה שבא להשיג עכ"ל ונ"ל דמדאמר והרמב"ם כתב משמע מזה שהרמב"ם פליג וסיים רבינו וכתב ע"ז ונראה שאין לחלק ומשמע דעל מ"ש שהרמב"ם חילק במה שחילק כתב נראה בעיני שאין לחלק ואם לזה כיון מהרי"ן חביב ראיה עצומה היא בעיני וגם נראה להוכיח מדברי רבינו שכתב ואין סימן מובהק לסמוך עליו לקנות מהנכרי אלא להכי מהני כו' שואלין את המוכר כו' והואיל וסתם ולא פירש מי המוכר משמע דאמוכר מנכרי דמיניה משתעי קאי ועוד דאי לא פליג על הרמב"ם הו"ל להשמיענו רבותא בריש דבריו דאפי' מישראל שאינו חשוד אין לסמוך על הסימנים לקנות ממנו בלי סימנים ולמה נקט ואינו סימן כו' לקנות מהנכרי אלא ודאי פליג על הרמב"ם ושם ברמב"ם כתב בסגנון אחר ולק"מ ע"ש: