חובות הלבבות, שער שישי - שער הכניעה ט

1אֲבָל אִם יִתָּכֵן לְהִתְקַבֵּץ בְּלֵב הַמַּאֲמִין הַכְּנִיעָה וְהַגַּאֲוָה אִם לֹא. אוֹמַר בִּתְשׁוּבַת זֶה:

2כִּי הַגַּאֲוָה מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים.

3אֶחָד מֵהֶם גַּאֲוַת הָאָדָם בְּגוּפוֹ וּבְעִנְיְנֵי גּוּפוֹ וְתִקּוּנָיו הַגּוּפִיִּים.

4וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי גַּאֲוָתוֹ בְּמַעֲלוֹתָיו הָרוּחָנִיּוּת בַּחָכְמָה וְהַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב בַּעֲבוּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,

5וְכָל גַּאֲוָה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת הַגּוּפִיִּים הִיא מַרְחֶקֶת הַכְּנִיעָה מִן הַלֵּב וּמִן הַנִּמְנָע הִתְקַבְּצָם בְּלֵב אֶחָד בַּעֲבוּר הַרְחָקַת כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר יִתְגָּאֶה הָאָדָם בְּדָבָר מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם אֵין מְבִיאוֹ לָזֶה, אֶלָּא:

6בְּזוֹת אֶת בַּעַל הַטּוֹבָה,

7וּמִעוּטָהּ אֶצְלוֹ,

8וּמִעוּט יְדִיעָתוֹ בִּמְהִירוּת הֲסָרָתָהּ מִמֶּנּוּ וּנְסִיעָתָהּ מֵאֶצְלוֹ.

9וְיַחְשֹׁב כִּי הוּא הַמֵּטִיב בָּהּ לְעַצְמוֹ וְהַקּוֹנֶה אוֹתָהּ בְּכֹחוֹ וּבְחָכְמָתוֹ כמ״ש סַנְחֵרִיב (ישעיהו י׳:י״ג) בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וְאָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ז) הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא וְאָמַר פַּרְעֹה (יחזקאל כט) לִי יְאוֹרִי וְגוֹ׳. וּכְבָר יָדַעְתָּ מָה שֶׁהָיָה תֵּכֶף לְמַאֲמָרָם מֵהֲרִיסַת מַלְכוּתָם וְהַשְׁחָתַת מֶמְשַׁלְתָּם.

10אַךְ הַגַּאֲוָה שֶׁבַּמַּעֲלוֹת הָרוּחָנִיּוֹת מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים. אֶחָד מֵהֶם מְגֻנֶּה וְהַשֵּׁנִי מְשֻׁבָּח.

11הַמְגֻנֶּה שֶׁיִּתְגָּאֶה הָאָדָם בְּחָכְמָתוֹ וְהַצַּדִּיק בְּמַעֲשֵׂהוּ וְגוֹרֵם זֶה שֶׁיִּרְבֶּה בְּעֵינָיו וְיַסְפִּיק אֶצְלוֹ מָה שֶׁקָּדַם לוֹ מֵהֶם וְלַחְשֹׁב שֶׁדַּי לוֹ בְּמָה שֶׁיָּצָא לוֹ מִן הַשֵּׁם הַטּוֹב וְהַשֶּׁבַח אֵצֶל בְּנֵי אָדָם וְלִבְזוֹת בְּנֵי אָדָם וְלִגְעֹל אוֹתָם וּלְסַפֵּר בִּגְנוּתָם וְלִהְיוֹת חַכְמֵי דּוֹרוֹ וּגְדוֹלֵיהֶם פְּחוּתִים בְּעֵינָיו וּלְהִתְפָּאֵר בְּקִצּוּר חֲבֵרָיו וְסִכְלוּתָם וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא אֵצֶל רז״ל מִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ וּבְזֶה לֹא יִהְיֶה נִכְנָע וְלֹא עָנָיו.

12וְהַמְּשֻׁבָּח כְּשֶׁמִּתְגָּאֶה הֶחָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְהַצַּדִּיק בְּמַעֲשֵׂהוּ הוֹדָאָה לְגֹדֶל טוֹבַת הַבּוֹרֵא עָלָיו בָּהֶם וְשִׂמְחָה בַּעֲבוּרָם וְיִגְרֹם לוֹ לְהוֹסִיף וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּהֶם וּלְהִכָּנַע לִקְרוֹבָיו וְלִשְׂמֹחַ בַּחֲבֵרָיו וְלָחוּס עַל כְּבוֹדָם וּלְכַסּוֹת סִכְלוּתָם וּלְדַבֵּר בְּשִׁבְחָם וְלֶאֱהֹב אוֹתָם וּלְהָלִיץ בַּעֲדָם וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְיִמְעֲטוּ בְּעֵינָיו כָּל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, תָּמִיד טוֹרֵחַ לְהַרְבּוֹת מֵהֶם, נִכְנָע בַּעֲבוּר חֲלִישׁוּתוֹ מֵהַשִּׂיג מַאֲוַיָּיו בָּהֶם, מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְמִי שֶׁמְּקַוֶּה תּוֹסֶפֶת עַל יָדָיו, מוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל מָה שֶׁחֲנָנוֹ מִן הַמַּעֲלוֹת וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל אֲשֶׁר הֱפִיקוֹ לִקְנוֹת הַחֲמוּדוֹת.

13וְזֹאת הַגַּאֲוָה אֵינָהּ מַזֶּקֶת לַכְּנִיעָה וְלֹא מַרְחֶקֶת אוֹתָהּ וּבְכָמוֹהָ אָמַר הַכָּתוּב (דה״ב יז) וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה׳ אַךְ הִיא מְסַיַּעַת אוֹתָהּ וּמוֹסִיפָה בָּהּ כמ״ש (משלי כב) עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳: