עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עבודה זרה א

1עבודה זרה (דף ב) דרש ר׳ חנינא בר פפא ואיתימא ר' שמלאי לעתיד לבא מביא הקב״ה ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר כל מי שעסק בתורה יבא ויטול שכרו ומתקבצים ובאים אומות העולם בערבוביא שנאמר (שם) כל הגוים נקבצו יחדו וגו׳ אומר להם הקב״ה אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה (ע״ב) וסופריה שנאמר (שם) ויאספו לאמים ואין לאום אלא מלכות שנאמר (בראשית כה כג) ולאם מלאם יאמץ. ומי איכא ערבוביא קמי שמיא אלא כי היכי דלא ליערבבו אינהו בהדי הדדי דלישמעו מאי דאמר להו מיד נכנסת מלכות אדום תחלה מ״ט דהיא חשובה ומנ״ל דחשיבא דכתיב (דניאל ז כג) ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה א״ר יוחנן זו רומי שטבעה יוצאת בכל העולם כלו ומנא לן דחשוב עייל ברישא לדינא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר (מ״א ח נט) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו וטעמא מאי אבע״א לאו אורח ארעא למיתב מלכא אבראי ואבע״א מקמי דליפוש חרון אף. ואומר להם הקב״ה במה עסקתם בעוה״ז אומרים לפניו רבש״ע הרבה שווקים תקננו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולן לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אומר להם הקב״ה שוטים כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם שווקים להושיב בהם זונות מרחצאות לעדן בהם עצמכם כסף וזהב שלי הוא שנאמר (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה׳ צבאות כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר (ישעיה מג ט) מי בהם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה מיד יוצאין בפחי נפש יוצאת מלכות רומי נכנסת מלכות פרס אחריה מ״ט משום דחשיבא בתרה מנ"ל דכתיב (דניאל ז ה) וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלים כדוב ושותים כדוב ומסורבלין בשר כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב אומר להם הקדוש ברוך הוא במה עסקתם אומרים לפניו רבונו של עולם הרבה גשרים גשרנו ועשינו והרבה כרכים כבשנו והרבה מלחמות עשינו וכולן לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אומר להם הקדוש ברוך הוא שוטים כל מה שעשיתם לא עשיתם אלא לצורך עצמכם גשרים ליטול מכס מהן כרכים לעשות בהם אנגריא מלחמות אני עשיתי שנאמר (שמות טו ג) ה׳ איש מלחמה ה׳ שמו כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה מיד יוצאין בפחי נפש. וכי מאחר דעיילא רומי ולא זכה פרס מ״ט עיילא סבור אינהו סתור בית המקדש ואנן מיבנא בנינן:

2וכן כל אומה ואומה מאי שנא הני תרתי דקא חשיב ומאי שנא הנך דלא חשיב הנך משכח מלכותייהו עד דאתי משיחא וכי מאחר דעיילי תרתי ולא אתנו מידי מ״ט עיילי אחריני אמרי אינהו אישתעבידו בישראל אנן לא אשתעבדינן בהו אמרו לפניו רבונו של עולם כלום נתת לנו ולא קבלנוה ומי מצו למימר הכי והא כתיב (דברים לג ב) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב (חבקוק ג ג) אלוה מתימן יבא מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן א״ר יוחנן מלמד שלקח התורה והחזירה הקב״ה על כל האומות והלשונות ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום קבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלוה אלא כך אומרים לפניו כלום כפית עלינו את ההר כגיגית ולא קבלנוה כדרך שכפית על ישראל שנאמר (שמות יט יז) ויתיצבו בתחתית ההר וא״ר אבדימי בר חסא דמן חיפא מלמד שכפה הקב״ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. מיד אומר להם הקב״ה ראשונות ישמיעונו שנאמר (ישעיה מג ט) וראשונות ישמיעונו שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם. ומנ״ל דלא קיימום כדתני רב יוסף מ״ד (חבקוק ג ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מה ראה ראה שבע מצות שקבלו עליהם בני נח ולא קיימוה עמד והתירן להם איתגירי אתגור א״כ מצינו חוטא נשכר אמר מר בריה דרבינא (דף ג) ולומר שאע״פ שמקיימין אותם אין מקבלין עליחם שכר:

3ולא והתניא ר' מאיר היה אומר מנין שאפילו נכרי שעוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול שנאמר (ויקרא יח ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים ולוים וישראלים לא נאמר אלא האדם מלמד שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככ״ג אלא לומר לך שאין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה דא״ר חנינא גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה אלא כך אומרים העכו״ם לפני הקב״ה רבש״ע ישראל שקבלוה היכן קיימות אמר להן הקב״ה אני מעיד בישראל שקיימו את התורה כולה אומרים לפניו רבש״ע כלום יש אב שמעיד על בנו דכתיב (שמות ד כב) בני בכורי ישראל אמר להם יבואו שמים וארץ ויעידו בהם בישראל שקיימו את התורה כולה אומרים רבש״ע אף שמים וארץ נוגעין בעדותם שנאמר (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ואמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב (בראשית א לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב״ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים את התורה מוטב ואם לאו הריני מחזיר אתכם לתהו ובהו ואמר חזקיה מאי דכתיב (תהלים עו ט) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה אומר הקב״ה להן יבאו מכם ויעידו בישראל שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד ע״ז יבא לבן העיד ביעקב שלא נחשד על הגזל תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העריות יבא נבוכדנצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה יבא בלדר השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני ויעידו בישראל שקיימו את התורה כולה שנאמר (ישעיה מג ט) יתנו עדיהם ויצדקו אומרים לפניו רבש״ע תנה לנו מראש ונעשנה אומר להם הקב״ה שוטים מי שטרח בערב שבת אוכל בשבת ומי שלא טרח בערב שבת מהיכן אוכל בשבת אלא אע״פ כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה ומי מצית אמרת הכי והא״ר יהושע ב״ל מ״ד (דברים ז יא) אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולא מחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם אלא לפי שאין הקדוש ב״ה בא בטרוניא עם בריותיו ואמאי קרי ליה מצוה קלה לפי שאין בה חסרון כיס מיד כל אחד ואחד עושה סוכתו בראש גגו והקב״ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז ומיד כל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר (תהלים ב ג) ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו מקדיר והא אמרת אין הקב״ה בא בטרוניא עם בריותיו משום דישראל נמי זמנין (ע״ב) דמשכה להו תקופת תמוז עד שיתסר בתשרי ומצטער והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה נהי דפטור בעוטי מי מבעטי. מיד הקב״ה יושב ומשחק עליהם שנאמר (שם) יושב בשמים ישחק. א״ר יצחק אין שחוק לפני הקב״ה אלא אותו היום בלבד:

4איכא דמתני לה להא דר' יצחק אהא דתניא ר׳ יוסי אומר לעתיד לבא באין עכו״ם ומתגיירין. ומי מקבלי מינייהו והא תניא אין מקבלים גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים בימי דוד ולא בימי שלמה אלא שנעשו גרים גרורים דתניא ר׳ יוסי אומר לעתיד לבא באים עכו״ם ומתגיירין ומניחים תפילין בראשיהם ותפילין בזרועותיהם וציצית בבגדיהן ומזוזה בפתחיהם כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מי באתם אומרים על ה׳ ועל משיחו שנאמר (תהלים ב ב) למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ וגו׳ מיד כל אחד ואחד מנתק מצותן והולך לו שנאמר (שם) ננתקה את מוסרותימו וגו׳ והקב״ה יושב ומשחק עליהם שנאמר (שם) יושב בשמים ישחק וגו׳ וא״ר יצחק אין שחוק לפני הקב״ה אלא אותו היום בלבד. איני והאמר רב יהודה אמר רב י״ב שעות הוי היום שלש שעות ראשונות יושב הקב״ה ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כלו כיון שרואה העולם כלו מתחייב בדין עומד מעל כסא הדין ויושב על כסא רחמים שלישיות יושב הקב״ה וזן את כל העולם כלו מקרני ראמים עד בצי כנים רביעיות יושב ושוחק עם לויתן שנאמר (שם קד כו) לויתן זה יצרת לשחק בו א״ר נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק על בריותיו אינו משחק אלא אותו יום בלבד:

5א״ל רב אהא גלילאה לרב נחמן בר יצחק מכי חרב בית המקדש אין שחוק לפני הקב״ה דכתיב (ישעיה מב יד) החשיתי מעולם אחריש אתאפק וגו׳. אלא מאי עביד בהו ברביעיות יושב ומלמד תורה לתינוקות של בית רבן שנאמר (שם כח ט) את מי יורה דעה את מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים ובליליא מאי עביד אבע״א כעין יממא ואבע״א רוכב על כרוב קל שלו ושט בי״ה אלפים עולמות שנאמר (תהלים שח ח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן ואבע״א יושב ושומע שירה מפי חיות הקדש שנאמר (שם מ״ב ט) יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי. אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב (חבקוק א יד) ותעשה אדם כדגי הים וגו׳ למה נמשלו בני אדם לדגי הים לומר לך מה דגים שבים כיון שעולים ליבשה מיד מתים אף בני אדם כיון שפורשים מן התורה ומן המצות מיד מתים. ד״א מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים אבע״א בעוה״ב ואבע״א בעוה״ז. אבע״א בעוה״ז וכדרבי חנינא דא״ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר (משלי כב ה) צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם. ואבע״א לעוה״ב כדריש לקיש דאמר ריש לקיש אין גיהנם לעתיד לבא אלא הקב״ה מוציא חמה מנרתיקה ומקדירה רשעים נדונים בה וצדיקים מתרפאים בה רשעים נדונין (דף ד) בה דכתיב (מלאכי ג יט) כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה׳ צבאות אשר לא יעזוב להם שרש וענף שורש בעוה״ז ולא ענף לעוה״ב וצדיקים מתרפאים בה שנאמר (שם) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ולא עוד אלא שמתעדנין בה שנאמר (שם) ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק. ד״א מה דגים שבים הגדול מחברו בולעו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות הגדול מחבירו בולעו. והיינו דתנן רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו:

6רבי חנינא בר פפא רמי כתיב (איוב לז כג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח וכתיב (תהלים קמז ה) גדול אדונינו ורב כח וכתיב (שמות טו ו) ימינך ה׳ נאדרי בכח לא קשיא כאן בשעת הדין כאן בשעת מלחמה:

7משתבח להו ר׳ אבהו לצדוקי בדרב ספרא דאדם גדול הוא שבקו ליה מכסא דתליסר שני יומא חד אשכחוהו אמרו ליה כתיב (עמוס ג ב) רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם מאן דאית ליה סיסיא ברחמיה מסיק ליה. לא הוה בידיה רמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערי ליה אתא ר׳ אבהו אשכחינהו אמר להו אמאי קא מצעריתו ליה אמרו ליה ולא אמרת לן דאדם גדול הוא ולא ידע למימר לן פירושא דהאי פסוקא אמר להו אימור דאמינא לכו בתנאי בקראי מי אמרי לכו אמרו ליה ומאי שנא אתון דידעיתו והוא לא ידע אמר להו אנן דשכיחין גבייכו רמינן אנפשין ומעיינין אינהו לא מעייני בקראי אמרו ליה אימא לן את אמר להו אמשול לכם משל למה״ד לאדם שנושה בשני בני אדם אחד אוהבו ואחד שונאו אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בבת אחת:

8(ע״ב) אמר רב יוסף לא ליצלי אינש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דילמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ומידחי אי הכי דצבור נמי דצבור נפישי זכותייהו אי הכי דיחיד דצפרא נמי כיון דאיכא צבור דקא מצלו לא מידחו והא אמרת שלש ראשונות יושב הקב״ה ועוסק בתורה איפוך אבע״א לעולם לא תיפוך ותורה דכתיב בה אמת דכתיב (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכור אין הקב״ה עושה לפנים משורת הדין ודין דלא כתיב ביה אמת עושה הקב״ה לפנים משורת הדין:

9אמר ריב״ל מאי דכתיב (דברים ז יא) אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם. ואריב״ל כל מצות שישראל עושים בעוה״ז הן באות ומעידות עליהם לעוה״ב שנאמר (ישעיה מג ט) יתנו עדיהם ויצדקו ישמעו ויאמרו אמת אלו אוה״ע:

10ואמר ריב״ל לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שנאמר (דברים ה כו) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים והיינו דא״ר יוחנן משום רשב״י לא היה דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראויין לאותו מעשה לא היה דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב (תהלים קט כב) ולבי חלל בקרבי ולא ישראל ראויין לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו׳ כל הימים ולא עשו אלא (דף ה) לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד שעשה תשובה אף עתה עשה תשובה אם חטאו צבור אומרים להו לכו אצל צבור שעשו תשובה אף אתם עשו תשובה וצריכא דאי אשמעינן יחיד משום דלא מפרסם חטאיה אבל צבור דמפרסם חטאיה אימא לא צריכא ואי אשמעינן צבור משום דנפישי ברחמי אבל יחיד דלא אלימא זכותיה אימא לא צריכא. והיינו דאמר ר׳ שמואל בר נחמני א״ר יונתן מאי דכתיב (שמואל ב כג א) נאם דוד בן ישי ונאם הגבר חוקם על שהקים עולה של תשובה:

11א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן כל העושה מצוה אחת בעוה״ז מקדמתו והולכת לפניו לעוה״ב שנאמר (ישעיה נח ח) והלך לפניך צדקך וכל העובר עבירה אחת בעוה״ז מלפפתו ומוליכתו ליום הדין שנאמר (איוב ו יח) ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו. ר׳ אלעזר אומר קשורה בו ככלב שנאמר (בראשית לט י) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעוה״ז להיות עמה לעוה״ב:

12ת״ר (דברים ה כו) מי יתן והיה לבבם זה להם אמר משה לישראל כפויי טובה בני כפויי טובה בשעה שאמר הקב״ה לישראל מי יתן והיה לבבם זה להם היה לכם לומר תן לנו אתה כפויי טובה הם דכתיב (במדבר כא ה) ונפשנו קצה (ע״ב) בלחם הקלקל. בני כפויי טובה דכתיב (בראשית ג יב) האשה אשר נתתה עמדי וגו׳ אף משה רבינו לא רמזה להם לישראל אלא לאחר ארבעים שנה שנאמר (דברים כט ג) ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר וגו׳ וכתיב (שם) ולא נתן ה׳ לכם לב לדעת אמר רבא ש״מ לא קאים אינש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין:

13אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה מאי דכתיב (ישעיה לב כ) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל שבזמן שהם עוסקים בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ולא הם מסורים ביד יצרם שנאמר אשריכם זורעי על כל מים ואין זריעה אלא צדקה שנאמר (הושע י יב) זרעו לכם לצדקה ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים משלחי רגל השור והחמור. תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי:

14(דף ח) תנו רבנן כיון שרואה אדם הראשון היום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשך בעדי וההר לתהו ובהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים ישב ח׳ ימים בתענית ובתפלה כיון שנפלה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא עמד ועשה שמונה י״ט לשנה אחרת עשאן אלו ואלו י״ט הוא קבעם לשמים והם קבעום לע״ז. בשלמא למ״ד בתשרי נברא העולם יומא זוטי חזא ליה יומי אריכי אכתי לא חזא אלא למ״ד בניסן נברא העולם הא חזא ליה יומי זוטי ויומי אריכי דהוו זוטי כולי האי לא חזא. ת״ר יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשך בעדי וחוזר לתהו ובהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים היה יושב בתענית ובוכה כל הלילה והוה בוכה כנגדו וכיון שעלה עמוד שחר אמר מנהגו של עולם הוא עמד והקריב שור שקרניו קודמות לפרסותיו שנאמר (תהלים סט לב) ותיטב לה׳ משור פר מקרין מפריס ברישא מקרין והדר מפריס. תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם שני אלפים תהו ושני אלפים תורה ושני אלפים ימות המשיח ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו. ב׳ אלפים תורה מאימת אילימא ממתן תורה עד הכא ליכא כולי האי דכי מעיינת בהו שפיר בשני דתהו תרי אלפי ופרטא דהאי אלפא הוא דהוי אלא (בראשית ז ה) מואת הנפש אשר עשו בחרן וגמירי דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתין שני הוה כמה בצרן מדתני תנא ארבע מאה וארבעים ותמני שנין הויא וכי מעיינת מואת הנפש אשר עשו בחרן עד מתן תורה ארבע מאה וארבעין ותמני שני הויין:

15אמר ליה אנטונינוס לרבי בעינא דימלוך אסוירוס ברי תחותי ותתעבד טבריא קלניא ואי אמינא להו חדא עבדי תרתי לא עבדי אייתי גברא ארכביה אחבריה ויהב ליה יונה לאילעי בידיה וא״ל לתתאה דיימר לעילאי דניפרח יונה מידיה אמר שמע מינה הכי קאמר לי את בעי מינייהו דאסוירוס ברי ימלוך תחותי ואימא ליה לאסוירס דתתעביד טבריא קלניא א״ל קא מצערין לי חשובי רומאי אעייליה לגנתא כל יומא הוה עקר חד פוגלא ממישרא קמיה אמר ש״מ הכי קאמר לי קטול חד חד מינייהו ולא תתגרי בהו בכולהו (ע״ב) ולימא ליה מימר בהדיא אמר שמעי חשובי דרומי ומצערי ליה ולימא ליה בצנעא משום דכתיב (קהלת י כ) כי עוף השמים יוליך את הקול הויא ליה ברתא ושמה גירא וקא עבדה איסורא שדר ליה גרגירא שדר ליה כוסברתא שדר ליה כרתי שדר ליה חמא כל יומא הוה משדר ליה מטרתא דדהבא פריכא וחיטי אפומייהו א״ל אמטי ליה חיטי לרבי א״ל רבי לא צריכנא ראית לי טובא א״ל ליהוי למאן דבתרך דיהבו לבתראי דאתו בתרך דדאתי מינייהו ליפקי עלייהו. הויא ליה ההוא נקירתא דהוה אתי מביתיה לבי רבי וכל יומא הוו אתו תרי עבדי בהדיה חד קטיל אבבא דבי רבי וחד קטיל אבבא דביתיה ואמר ליה בעידנא דאתינא לא נשכח אינש בהדה יומא חד אשכחיה לרבי חנינא בר חמא דהוה יתיב אמר ליה לא אמינא לך בעידנא דאתינא לא נשכח גברא קמך אמר ליה לית דין בר איניש א״ל אימא ליה ליזול וליקרי לההוא עבדא דגנאי אבבא דקאים וליתי אזל ר״ח בר חמא אשכחיה דקטיל אמר היכי ליעבד איזיל ואימא ליה דקטיל אין משיבין על הקלקלה אשבקיה ואיזיל השתא מזלזלנא במלכותא בעי רחמי עליה ואחייה ושדריה אמר ידענא דאפילו זוטרי דאית בכו מחיי מיתי נינהו ומיהו בעידנא דאתינא לא נשכח אינש בהדה כל יומא הוה משמש ליה לרבי ומאכיל ליה ומשקי ליה וכי הוה בעי רבי למיסק לפורייה הוה גחין קמיה א״ל סק עלואי לפורייך א״ל לאו אורח ארעא לזלזולי במלכותא כולי האי אמר מי ישימני מצע תחתיך לעוה״ב. א״ל אית לי לעלמא דאתי א״ל אין א״ל והכתיב (עובדיה א יח) ולא יהיה שריד לבית עשו בעושה מעשה עשו. והכתיב (יחזקאל לב כט) שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה א״ל מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה. תניא נמי הכי מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה מלכיה ולא כל מלכיה פרט לאנטונינוס בן אסוירוס וחביריו כל נשיאיה ולא כל שריה פרט לקטיעא בר שלום:

16קטיעא בר שלום מאי היא דההוא קיסר דהוה סני ליהודאי אמר להו לחשובי מלכותיה מי שעלתה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער אמרו ליה יקטענה ויחיה אמר להו קטיעא בר שלום חדא דלא יכלית להו דכתיב (זכריה ב י) כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם מאי קאמר אילימא דבדרתינהו בד׳ רוחות השמים לימא בארבע אלא כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך אי אפשר לעולם בלא ישראל ועוד קראו לך מלכותא קטיעא אמר ליה מימר שפיר קאמרת מיהו כל דזכי למלכא שדו ליה לקמוניא חלולא כד נקטי ליה ואזיל אמר כל נכסאי לרבי עקיבא וחבריו נפק ר״ע ודרש (ויקרא כד ט) והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו יצאה ב״ק ואמרה קטיעא בר שלום מזומן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים אנטונינוס שמשיה לרבי. אדרכן שמשיה לרב. כי שכיב אנטונינום א״ר נתפרדה חבילה כי שכיב אדרכן אמר רב נתפרדה חבילה:

17אונקלוס בר קלוניקוס איגייר שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה משכינהו בקראי ואיגיירו הדר שדר גונדא אחרינא אבתריה אמר להו לא תימרו ליה מידי כד נקטיה ליה ואזל אמר להו אימא לכו מלתא בעלמא ניפורא נקיט נורא קמי פיפיורא פיפיורא נקיט נורא לדוכסא דוכסא להגמונא הגטונא לקומא קומא מי נקיט נורא קמי אינשי אמרו ליה לא אמר להו הקב״ה נקט נורא קמי ישראל דכתיב (שמות יג כא) וה׳ הולך לפניהם יומם וגו׳ איגיור כולהו הדר שדר גונדא אחרינא בתריה אמר להו לא תשתעו כלל בהדיה כי נקטי לי׳ ואזלי חזא מזוזתא דמנחה אפתחא אותיב ידיה עלה אחיך אמרו ליה אמאי קא מחייכת אמר להו מנהגו של עולם מלך יושב מבפנים ועבדיו משמרין אותו מבחוץ אבל הקב״ה עבדיו מלפנים והוא משמרן מבחוץ שנאמר (תהלים קכא ח) ה׳ ישמר צאתך ובואך וגו׳ איגיור ותו לא שדר אבתריה. (בראשית כה כג) ויאמר לה שני גיים בבטנך א״ר יהודה אמר רב אל תקרי שני גוים אלא שני גיים זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו משלחנם לא צנון הלא חזרת ולא קישות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים דאמר מר צנון מחתך המאכל חזרת מהפך המאכל קישות מרחיב בני מעים והא תנא דבי ר״י למה נקרא שמם קשואים שהם קשים לגוף כחרבות לא קשיא הא ברברבא הא בזוטרא:

18(דף טז ע״ב) ת״ר כשנתפס ר״א למינות העלוהו לגרדום לידון א״ל אותו הגמון זקן שכמותך יתעסק בדברים בטלים הללו א״ל נאמן עלי הדיין כסבור אותו הגמון עליו הוא אומר והוא לא אמר אלא כנגד אביו שבשמים א״ל האמנתני דימוס פטור אתה וכשבא אל ביתו נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קבל מהן תנחומין א״ל ר״ע רבי הרשני לומר לפניך דבר אחד ממה שלמדתני א״ל אמור א״ל רבי שמא דבר מינות בא לידך (דף יז) והנאך הדבר ועליו נתפשת למינות א״ל עקיבא הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של צפורי ומצאני אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו אמר לי כתיב בתורתכם (דברים כג יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה׳ אלהיך וגו׳ מהו לעשות ממנו בית הכסא לכהן גדול ולא אמרתי לו כלום אמר לי כך למדני (מיכה א ז) כי מאתנן זונה קבצה עד אתנן זונה ישובו ממקום הטנופת באו למקום הטנופת ישובו והנאני הדבר ועי״ז נתפשתי למינות ועברתי על מה שכתוב בתורה (משלי ה ח) הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה הרחק מעליה דרכך זו מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות א״ד הרחק מעליה דרכך זו המינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה ועד כמה אמר רב חסדא עד ארבע אמות:

19(משלי ל טו) לעלוקה שתי בנות הב הב אמר רב חסדא אמר מר עוקבא קול שתי בנות שצועקות בגיהנם האומרות בעה״ז הב הב ומאן נינהו המינות והרשות א״ד אמר רב חסדא אמר מר עוקבא קול גיהנם שצועקת ואומרת הביאו לי שתי בנות שאומרות בעה״ז הבא הבא. (שם ב יט) כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים ומאחר שלא שבו היכן ישיגו ה״ק ואם ישובו לא ישיגו. ומעבירה לא והתניא אמרו עליו על ר׳ אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה פעם אחת שמע שיש זונה בכרכי הים ונוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה ז׳ נהרות בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה אינה חוזרת כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב בין הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים רחמים עליך נבקש רחמים על עצמנו שנאמר (ישעיה נד י) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים רחמים עליך נבקש על עצמנו שנאמר (שם נא ו) כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים רחמים עליך נבקש רחמים על עצמנו שנאמר (שם כד כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו עד שנבקש רחמים עליך נבקש על עצמנו שנאמר (שם לד ד) ונמקו כל צבא השמים אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא והא הכא בעבירה הוה ומית התם נמי כיון דאביק ביה טובא כמינות הוה דמיא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת אמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותם אלא שקורין אותם רבי:

20רבי חנינא ור׳ יונתן הוו אזלי באורחא כי מטו להנהו תרי שבילי חד הוה פצי אפתחא דע"ז וחד הוה פצי אפתחא דזונות א״ל חד לחבריה ניזיל אפתחא דע״ז (שם ע״ב) דנכיס יצריה א״ל אידך ניזיל אפתחא דזונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא כי מטו להתם חזנהו לזונות איתכנעו מקמייהו א״ל מנא לך הא א״ל כתיב (משלי ב יא) מזמה תשמור עליך תבונה תנצרכה אמרו ליה רבנן לרבא מאי מזמה אי לימא תורה דכתיב בה זמה ומתרגמינן עצת חטאין וכתיב (ישעיה כח כט) הפליא עצה הגדיל תושיה אי הכי מזמה זמה מיבעיא ליה אלא מאי מזמה מדברי זמה תשמור עליך תורה תנצרכה:

21תנו רבנן כשנתפסו ר׳ אלעזר בן פרטא ור׳ חנינא בן תרדיון למינות א״ל ר״א בן פרטא לר׳ חנינא בן תרדיון אשריך ר׳ חנינא שנתפסת על דבר אחד אוי לי שנתפסתי על ה׳ דברים א״ל ר׳ חנינא בן תרדיון אשריך שנתפסת על ה׳ דברים ואתה ניצול אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול שאתה עסקת בתורה ובג״ח ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד וכדרב הונא דאמר רב הונא כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר (דהי״ב טו ג) וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא בהן מורה וללא תורה מאי ללא אלהי אמת אמר רב הונא כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה. ובג״ח לא עסק והתניא ר׳ אליעזר בן יעקב אומר אל יתן מעותיו לארנקי של צדקה אא״כ ממונה עליה ת״ח כר״ח בן תרדיון הימוני מהימן מעבד לא עבד והתניא אמר ליה מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים מעבד עבד כדבעי ליה לא עבד:

22אתיוה לר״א בן פרטא אמרו ליה מ״ט תנית ומ״ט גנבת אמר להו אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא מדהא לא איתא הא נמי לא איתא ומאי טעמא קרו לך רבי רבן של טרסיים אני אייתו ליה תרי קיבורי אמרו ליה הי דשתיא והי דערבא אתרחיש ליה ניסא אתיא זיבורא ויתיב על דערבא ואתיא זיבורתא ויתיב על דשתיא אמר להו הא דשתיא והא דערבא ומ״ט לא אתית לבי אביה אמר להו זקן אני ומתיירא אני שמא תרמסוני ברגליכם אמרו ועד האידנא כמה סבא אתרמוס אתרחיש ניסא וארמס חד סבא בההוא יומא ומ״ט שבקת עבדך לחירות אמר להו לא היו דברים מעולם קם חד מינייהו לאסהודי ביה אתא אליהו אידמי ליה כחד מחשיבי דמלכותא אמר ליה מדאתרחיש ליה ניסא בכולהו בהא נמי מתרחיש ליה ניסא וההוא גברא בישותיה הוא דקא מחוי ולא אשגח ביה קם למימר להו הוה כתיבא אגרתא דהוה כתיב מחשובי דרומאי לשדורי לקיסר ושדרוה בידיה דההוא גברא אתא אליהו פתקיה ארבע מאה פרסי אזל ולא אתא:

23אתיוה לר׳ חנינא בן תרדיון א״ל מ״ט קא עסקת בתורה אמר להו כאשר צוני ה׳ אלהי מיד גזרו עליו לשרפה ועל אשתו להריגה ועל בתו לישב בקובה של זונות. עליו לשרפה שהיה (דף יח) הוגה את השם באותיותיו והיכי עביד הכי והא תנן אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעוה״ב. להתלמד עבד דתניא (דברים יח) לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות ואלא מ״ט איענש משום דהוגה את השם בפרהסיא הוה ועל אשתו להריגה דלא מיחתא ביה מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו. ועל בתו לישב בקובה של זונות דאמר ר׳ יוחנן פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי אמרו כמה נאה פסיעותיה של ריבה זאת מיד דקדקה בפסיעותיה והיינו דאמר ריש לקיש מ״ד (תהלים מט ו) עון עקבי יסובני עונות שאדם דש בעקביו בעוה״ז מסבבין אותו ביום הדין ובשעת הוצאת שלשתן הצדיקו עליהם את הדין הוא אמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. אשתו אמרה (שם) אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. בתו אמרה (ירמיה לב יט) גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם אמר רבי גדולים שלשה הצדיקים הללו שנזדמנו להם שלשה מקראות של צדוק הדין בשעת צדוק הדין:

24ת״ר כשחלה רבי יוסי בן קסמא הלך ר״ח בן תרדיון אצלו לבקרו א״ל חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר תורה מונחת בחיקך א״ל מן השמים ירחמו א״ל אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר מן השמים ירחמו תמהני אם לא ישרפו אותך ואת ס״ת באש א״ל ר״ח מה אני לעולם הבא א״ל כלום בא מעשה לידך א״ל רבי מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר ליה אם כן מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלי אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר ר׳ יוסי בן קסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאו לר״ח בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס״ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בס״ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהר אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אלמלי אני נשרפתי לבדי היה קשה הדבר לי ועכשיו שאני נשרף וס״ת עמי מי שיבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני אמרו לו תלמידיו ר' מה אתה רואה אמר להן גוילין נשרפין ואותיותיו פורחות אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבול הוא בעצמו א״ל קליסטנירו רבי אם אני מרבה עליך בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לעוה״ב א״ל הן אשתבע לי אישתבע לו מיד הרבה עליו בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו ויצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור יצאה בת קול ואמרה ר״ח בן תרדיון וקליסטגירו מזומנים לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים:

25ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דרבי חנינא בן תרדיון הות אמרה ליה זילא בי מלתא דיתבה אחותי בקובה של זונות שקל תרקבא דדינרין ואזל ואמר אי לא אתעביד בה איסורא מתרחיש ניסא ואי עברית איסורא לא מתרחיש ניסא אזל נקט נפשיה כחד פרשא אמר לה השמיעי לי אמרה ליה דשתנא אנא אמר לה מתרחנא לך אמרה ומאי נפקא לך מינאי דאיכא נפישין דשפירי מינאי טובא אמר ש״מ לא אתעביד בה איסורא כל דאתי אמרה ליה הכי אזל לגבי שומר דידה א״ל הבה ניהלי א״ל מיסתפינא ממלכותא א״ל שקול תרקבא דדינרי פלגא פלח ופלגא ליהוי לך א״ל וכי שלמי מאי איעבד א״ל אימר אלהא דמאיר ענני ומיתצלת א״ל (ע״ב) ומי יימר דהכי הוא א״ל השתא חזית הוו הנהו כלבי דאכלי אינשי שקל קלא פתק בהו אתו עליה למיכליה אמר אלהא דמאיר ענני שבקוהו יהבה ליה ניהליה לסוף אשתמעא מלתא בי מלכא אתיוהו אסקוהו לזקיפא אמר אלהא דמאיר ענני אחתוהו אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה עובדא חקקוה לדמותיה דר״מ אפתחא דרומאי אמרי כל דחזייה ליה לתפסיה יומא חד חזיוה רהטו אבתריה רהט מקמייהו ואזל לבי זונות א״ד בשול עכו״ם חזא טמש בהא ומתק בהא וא״ד אתא אליהו אידמי ליה כזונה כרכתיה ואחדתיה אמרי ח״ו אי ר״מ הוה לא הוה עביד הכי קא ערק לבבל א״ד משום האי מעשה וא״ד ממעשה דברוריא:

26דרש ר׳ שמעון בן פזי מאי דכתיב (תהלים א א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו׳ וכי מאחר שלא הלך מהיכן עמד ומאחר שלא עמד מהיכן ישב ומאחר שלא ישב מהיכן לץ אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט יב) אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא. א״ר אלעזר כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר (ישעיה כח לב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם. אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו דלא תתלוצצו דלא לייתו יסורין עלייכו. אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר (הושע ז ה) משך ידו את לוצצים. דרש ר׳ שמעון בן פזי מה דאמרי אשרי האיש אשר לא הלך וגו׳ אשרי מי שלא הלך לטרטיאות ולקרקסיאות ובדרך חטאים לא עמד זה שלא עמד בקניגיון ובמושב לצים לא ישב שלא ישב בתחבולות שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות וקרקסיאות ולא עמדתי בקניגיון אלך ואתגרה בשינה ת״ל כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה:

27א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן מ״ד (תהלים א א) אשרי האיש אשר לא הלך וגו' אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה (דף יט) אברהם שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה מפני שאנשי דור הפלגה רשעים היו שנאמר (בראשית יא ג) הבה נבנה לנו עיר. ובדרך חטאים לא עמד שלא עמד במעטד אנשי סדום מפני שאנשי סדום חטאים היו שנאמר (שם יג יג) ואנשי סדום רעים וחטאים. ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים שאנשי פלשתים ליצנים היו שנאמר (שופטים יז כה) ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק וגו׳:

28(תהלים קיב א) אשרי איש ירא את ה׳ אשרי איש ולא אשה א״ר עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ר׳ יהושע ב״ל אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש במצותיו חפץ מאד א״ר אלעזר במצותיו ולא בשכר מצותיו כדתנן הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס:

29(שם א ב) כי אם בתורת ה׳ חפצו א״ר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה׳ חפצו לוי ור״ש ברבי הוו יתבי קמיה דר׳ וקא פסקי סדרא שלים ספרא לוי אמר לייתו לן משלי ור״ש ברבי אמר לייתו לן תהלים כפייה ללוי ואייתו לתהלים כי מטו כי אם בתורת ה׳ חפצו פרש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ א״ל לוי לרבי נתת לי רשות לעמוד. א״ר אבדימי בר חמא בר חמא כל העוסק בתורה הקב״ה עושה לו חפציו שנא׳ כי אם בתורת ה׳ חפצו. אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה׳ חפצו ואמר רבא בתחלה נקראת התורה על שמו של הקב״ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו וגו׳:

30ואסר רבא לעולם ילמוד אדם תורה ואח״כ יהגה שנאמר בתורת ה׳ והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא ליגרס אינש ואע״ג דמשכח ואע״ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קיט כ) גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה. (תהלים א ג) והיה כעץ שתול על פלגי מים אמרי דבי ר׳ ינאי כעץ שתול ולא כעץ נטוע כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם. אמר להו רב חסדא לרבנן בעינא דאימא לכו מלתא ואנא מסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם שבקוהו ואזול קמיה דרבה אמר להו הני מילי בסברא אבל בגמרא מחד רבה מעלי כי היכי (שם ע״ב) דלא לפלוג לישני. על פלגי מים א״ר תנחום בר חנילאי לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד ומי ידע כמה חיי כי קאמרינן ביומי. אשר פריו יתן בעתו אמר רבא אם פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול ואם לאו על הלומד ועל המלמד עליהם הכתוב אומר לא כן הרשעים וגו׳:

31א״ר אבא אמר רב הונא אמר רב מ״ד (משלי ז כו) כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה ועד כמה א״ר זירא עד ארבעין שנין והא רבא אורי התם בשוין. ועלהו לא יבול אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה א״ר אחא בר' אבא אמר רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת חולין של ת״ח צריכה תלמוד שנאמר (תהלים א ג) ועלהו לא יבול:

32אמר ריב״ל דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו. כתוב בתורה דכתיב (דברים כט ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון. שנוי בנביאים דכתיב (יהושע א ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם הלילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל. ומשולש בכתובים דכתיב (תהלים א ב) כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. מכריז ר׳ אלכסנדראי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כניפו ליה כולי עלמא ואתו לגביה אמרו ליה הב לן חיי אמר להו (שם לד) מי האיש החפץ חיים וגו׳ נצור לשונך מרע וגו׳ שמא יאמר אדם הואיל ונצרתי את לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה אלך ואתגרה בשינה ת״ל (שם) סור מרע ועשה טוב ואין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:

33(דף כ) (דברים ז׳ ב) לא תחנם לא תתן להם חן מסייע ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיאמר כמה נאה עכו״ם זה. מיתיבי מעשה ברבי שמעון בן גמליאל שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית וראה נכרית אחת שהיתה גאה ביותר ואמר (תהלים קד כד) מה רבו מעשיך ה׳ ואף ר״ע ראה אשת טורנוסרופוס ורק ושחק ובכה רק שהיתה באה מטפה סרוחה שחק דעתידה דמיגיירה ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי בארעא. רבנן אודויי הוא דמודו דאמר מר הרואה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו: