עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), הוריות ג

1(דף י) תנו רבנן (ויקרא ד כב) אשר נשיא יחטא אמר רב אבדימי בר חמא פרט לנשיא שנצטרע שנאמר (מ״א טו ה) וינגע ה׳ את המלך ויהי מצרע עד יום מותו וישב בבית החפשית מדקאמר בבית החפשית מכלל ועד השתא עבד הוה. כי הא דרבן גמליאל ורבי יהושע הוו קא אזלי בספינתא בהדי רבן גמליאל הוה פתא ובהדי ר׳ יהושע הוה פתא וסולתא שלם פתא דרבן גמליאל ממך אסולתא דרבי יהושע א״ל מי הוה ידעתא דהוי לן עכובא כולי האי דאייתית סולתא א״ל כוכב אחד יש שעולה לשבעים שנה ומתעה את הספנין אמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו א״ל וכל כך יש בידך ואתה יורד לספינה א״ל עד שאתה תמה עלי תמה על ב׳ תלמידים שיש לך ביבשה רבי יוחנן בן גודגדא ור׳ אלעזר חסמא שיודעין לשער כל טפין שבים ואין להם לחם לאכול ובגד ללבוש נתן דעתו להושיבן בראש כשעלה ליבשה שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו אמר להם כמדומין אתם ששררות אני נותן לכם (ע״ב) עבדות אני נותן לכם שנאמר (מ״א יב ז) וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:

2דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב (קהלת ח יד) יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים וגו' אשרי צדיקים שמגיע אליהם בעוה״ז כמעשה הרשעים של עוה״ב אוי לרשעים שמגיע אליהם בעוה״ז כמעשה הצדיקים של עוה"ב מתקיף לה רבא אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סגי להו אלא אמר רבא אשרי צדיקים שמגיע אליהם בעוה״ז כמעשה הטוב שהמקום עושה לרשעים בעוה״ז ואוי להם לרשעים שמגיע אליהם בעוה״ז כמעשה הרע המגיע לצדיקים בעוה״ז. רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא אמר להו אוקמיתון מסכתא פלן ומסכתא פלן אמרו ליה אין איעתריתו פורתא אמרו ליה אין דזבנינן קטינא דארעא קרא עלייהו אשריהם צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הזה בעוה״ז. אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן מ״ד (הושע יד י) כי ישרים דרכי ה׳ וגו' משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שצלו את פסחיהם וכו' (עי׳ נזיר דף כג כל המאמר) :

3(דף יג) תנו רבנן היה הוא ואביו ורבו בבית האסורים הוא קודם לרבו ורבו לאביו ואמו קודמת לכולן חכם קודם למלך ישראל חכם שמת אין לנו כיוצא בו מלך שמת כל ישראל ראויין למלכות מלך קודם לכהן גדול שנאמר (מ״א א לד) ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם כהן גדול קודם לנביא שנאמר (שם) וימשחו אותו צדוק הכהן ונתן הנביא הקדים כהן לנביא ואומר (זכריה ג ח) שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעך וגו' שמא תאמר הדיוטות היו ת״ל (שם) כי אנשי מופת המה ואין מופת אלא נבואה שנאמר (דברים יג ב) ונתן אליך אות או מופת:

4כהן קודם ללוי שנאמר (דה"א כ״ג יג) ובני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש הקדשים לוי קודם לישראל שנאמר (דברים י ח) בעת ההיא הבדיל ה׳ את שבט הלוי וגו׳ ישראל קודם לממזר שזה מיוחס וזה אינו מיוחס ממזר קודם לנתין זה בא מטפה כשרה וזה בא מטפה פסולה נתין קודם לגר זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה גר קודם לעבד משוחרר זה היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור. פיסקא. אימתי בזמן שכולם שוין וכו׳. מנא הני מילי אמר ר׳ אחא בר חנינא דאמר קרא (משלי ג טו) יקרה היא מפנינים יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים. תניא רשב״י אומר בדין הוא שיקדים עבד משוחרר לגר שזה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה אלא שזה היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור:

5שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן צדוק מפני מה הכל רצין לישא גיורת ואין רצין לישא משוחררת אמר להם שזו היתה בכלל ארור וזו לא היתה בכלל ארור ד״א זו היתה בחזקת שימור וזו לא היתה בחזקת שימור. שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן צדוק מפני מה כלב מכיר את קונו וחתול אין מכיר את קונו אמר להם ומה האוכל ממה שהעכבר אוכל משכח תלמודו האוכל עכבר עצמו לא כל שכן. שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בר צדוק מפני מה הכל מושלין בעכבר אמר להם מפני שסורו רע מאי היא רבא אמר אפילו גלימי גייסי (ע״ב) רב פפא אמר אפילו שופינא דמרא גייסי. חמשה דברים משכחין את התלמוד האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל ממנו חתול והאוכל לב בהמה והרגיל בזיתים והשותה מים של שיורי הרחיצה והרוחץ רגליו זה ע״ג זה וי״א אף המניח כליו תחת מראשותיו. ה׳ דברים יפים לתלמוד האוכל פת פחמין ואין צריך לומר פחמין עצמן והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח והרגיל ביין ובבשמים והרגיל בשמן זית והשותה מים של שיורי עיסה וי״א אף המטבל אצבעותיו במלח ואוכל והרגיל ביין ובבשמים דאמר רבא חמרא וריחני פקחין הרגיל בשמן זית דא״ר יוחנן כשם שהזית משכח תלמוד של שבעים שנה כך שמן זית מחזיר תלמוד של שבעים שנה המטבל אצבעותיו במלח אמר ריש לקיש באחד כתנאי רבי יהודה אומר אחד ולא שנים רבי יוסי אומר שנים ולא שלשה וסימנך קמיצה. תנו רבנן כשהנשיא נכנס כל העם עומדים לפניו ואינם יושבים עד שיאמר שבו כשאב״ד נכנס עושין לו ב׳ שורות אחד מכאן ואחד מכאן ואין יושבים עד שישב במקומו כשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו בני ת״ח ות״ח בזמן שרבים צריכים להם מפסיעין על ראשי העם אע״פ שגנאי הוא לת״ח שיכנס באחרונה יצא לצורך נכנס ויושב במקומו. בני ת״ח שממונין אביהם פרנסים על הצבור בזמן שיש בהם דעת לשמוע נכנסין ויושבים בפני אביהם ואחוריהם כלפי העם אין בהם דעת לשמוע נכנסין ויושבים לפני אביהם ופניהם כלפי העם רבי אלעזר בן צדוק אומר אף בבית המשתה עושין אותם סניפין. אמר רבי יוחנן בימי רבן שמעון בן גמליאל נשנית משנה זו רבן שמעון בן גמליאל נשיא רבי מאיר חכם ר׳ נתן אב בית דין כי הוה עייל רבן שמעון בן גמליאל הוו קיימי כולי עלמא מקמיה כי הוו עיילי רבי מאיר ור׳ נתן הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו א״ר שמעון בן גמליאל בעינא דליהוי הכירא בין דילי לדילחום תקין הא מתניתין ההוא יומא לא חוו ר״מ ור׳ נתן התם למחר כי אתו חזו לא קמו מקמייהו כדרשב״ג אמרו מאי האי אמרו ליה הכי תקון רשב״ג א״ל ר״מ לר׳ נתן אנא חכם ואת אב״ד נתקין מלתא כל דלין א״ל ר' נתן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצין דלא גמיר וכי לא ידע נימא ליה (תהלים קו ב) מי ימלל גבורות ה׳ ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה׳ למי שיכול להשמיע כל תהלותיו ונעבריה ותהוי את נשיא ואנא אב״ד שמעינהו רבי יעקב בן קורשאי אמר דלמא ח״ו אתא לידי כסופא אזיל ויתיב אחורי עיליתיה דרשב״ג גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי האי דלמא חס ושלום איכא מידי בי מדרשא יהיב דעתיה עיין בה וגרסה למחר אמרו ליה ניתני מר בעוקצין פתח ותני בתר דאוקי א״ל אי לאו גמירנא כסיפתון פקיד ואפקינהו מבי מדרשא הוו כתבו קשייתא בפתקא ושדו התם דהוה מפרק הוה מפרק דלא הוה מפרק כתבי פירוקא ושדו אמר להו רבי יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים אמר להו רשב״ג ניעלינהו מיהו ליקנסינהו דלא לימרו שמעתתא משמייהו אסיקו ליה לרבי מאיר אחרים ולרבי נתן יש אומרים אחוי להו בחלמייהו זילו פייסוה לרבן גמליאל ר׳ נתן אזל ר׳ מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל ר׳ נתן א״ל רשב״ג נהי דאהני לך קומרא דאבוך למיחוי אב בית דין למיהוי נשיא מי אהני:

6מתני ליה רבי לר״ש בריה אחרים אומרים אילו היה תמורה (דף יד) לא היה קרב א״ל מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירין א״ל בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך א״ל (קהלת ט ו) גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה א״ל (תהלים ט ז) האויב תמו הרבות לנצח א״ל הני מילי היכא דאהני מעשייהו רבנן לא אהנו מעשייהו הדר אתנייה אמרו משום ר׳ מאיר אילו היה תמורה לא היה קרב אמר רבא ואפילו רבי דענותנא הוה תנא אמרו משום ר׳ מאיר ר׳ מאיר אומר לא אמר:

7אמר רבי יוחנן פליגי בה ר׳ שמעון בן גמליאל ורבנן חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף רב יוסף סיני רבה עוקר הרים שלחו לתמן סיני ועוקר הרים הי מנייהו עדיף שלחו להו סיני עדיף דהכל צריכים למרי חטיא ואפ״ה לא קביל עליה רב יוסף מלך רבה עשרין ותרתין שנין והדר מלך רב יוסף כולהו שני דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתו לא קרא:

8אביי ורבא ור׳ זירא ורבה בר רב מתנה הוו יתבי והוו צריכי לרישא אמרי כל דאמר מלתא ולא מפריך ליהוי רישא כולהו איפרוך דאביי לא איפרוך חזייה רבא לאביי דגבה רישא א״ל נחמני פתח ואימא איבעיא להו רבי זירא ורבה בר רב מתנה הי מנייהו עדיף רבי זירא חריף ומקשי רבה בר רב מתנא מתון ומסיק מאי תיקו:

9סליק מסכת הוריות