אשכול הכופר על רות ב:יד
אשכול הכופר על רות · Eshkol HaKofer on Ruth 2:14
Open in the reader →1ולפי שבועז הבין דבריה שהיתה שואלת על העתיד באומרה אמצא חן אמר שעשה כן ויאמר לה לעת האוכל גשי הלום אצל השולחן ואכלת מן הלחם כמו שאוכלים בני ביתי והוא בענותנותה לא רצתה להתקרב אצלו ותשב מצד הקוצרים וכשראה טוב שכלה וענותנותה ויצבוט לה קלי הוא בעצמו ואעפ"י שהי' דבר מועט מברכת בועז ומעיני הטובה ותאכל ותשבע ותותר. ואולי רמזה בדבריה שיקחה לו לאשה כמו שרמזה אביגיל לדוד וזכרת את אמתך וכן עשה דוד שלקחה לו לאשה וכן אמרה בכאן אמצא חן בעיניך לעתיד זהו מציאת החן האמיתי כאומרם ז"ל חן אשה בעיני בעלה ובהפך מזה כתיב והי' אם לא תמצא חן בעיניו. וזה ראוי לך לעשות אחר שנחמתני ודברת על לבי עד שנכנסו דבריך בלבי כאש בוערת ואע"פ שאני יודעת שאיני שוה להיות כאחת משפחותיך כ"ש להיות לך לאשה ע"ד החן אני שואלת זה אע"פ שאיני ראוי' וזה כטעם ונח מצא חן בעיני ה' אע"פ שלא הי' ראוי וכן בכאן אמצא חן בעיניך כדרך אשה בעיני בעלה אע"פ שלא אמצא חן בעיני אחרים וזהו בעיניך שלא הו"לל אלא בעיני אדוני אבל אמרה בעיניך אדוני כלומר אחר שתהיה אדוני ובעלי וגבירי והוא קבל דבריה ואמר לה גושי הלום בדרך פיוס ואכלת מן הלחם הנאמר על האשה דכתיב כי אם הלחם אשר היא אוכל וטבלת פתך בחומץ כדרך איש ואשה שאין מתביישים זה מזה לאכול פת יבש במלח או בחומץ וכמ"ש ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו אע"פ שהיו ערומים. כדרך איש ואשה שהם בשר אחד וכשם שלא יתבייש אדם מעצמו כך לא יתבייש מאשתו וזהו ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחומץ. והיא בענותנותה ותשב מצד הקוצרים והוא הכיר בה יותר מהאחרים ויצבוט לה קלי בידיו ותאכל ואולי זה דרך הצדיקים שאומרים מעט ועושים הרבה כמו אברהם שאמר ואקחה פת לחם וכתיב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה. וכן בכאן אמר ואכלת מן הלחם דרך מוסר:
2ואח"כ כתיב ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע מכל מיני מתיקה. ואולי ואכלת מן הלחם הוא כמו עבד לחם רב וטבלת פתך בחומץ הם מיני תבלין חמוצים שעושים לגרום תאות המאכל ויצבט לה קלי הם מיני קליות ואגוזים שמביאים על השולחן ואע"פ שאלו הפירות אינם באים אלא בקינוח סעודה אמר שהיו כ"כ לרוב עד שאכלה ושבעה והותירה מהם כי על הלחם אין שבח לומר שאכלה ושבעה ולזה נטה דעת יב"ע שתרגם וטבלת פתך וטמשי סעודיך בתבשילא דאתבשיל בחלא וכן תרגם כי נחמתי לבשר לי למדכי בקהלא ד"ה ר"ל שבשרה שהיא מותרת לבא בקהל ה' ולמה אמר זה אם לא הי' דעתו לישא אותה וכן תרגם וכי דברת על לב אמתך שהבטיחה לרשת עה"ב עה הצדקניות ואין ראוי להיות חלקי אפי' עם אחת משפחותיך ובמדרש רות נתנו טעם למה אמר גושי הלום ולא אמר גושי פה או סורה שבה פה ולמה אמר בחומץ ואמרו ר' יוחנן אמר גושי הלום קריבי למלכות שאין הלום אלא מלכות דכתיב כי הביאותני עד הלום ואכלת מן הלחם מלחמה של מלכות מדוד ושלמה ונ"ל מדכתיב ויהי לחם שלמה. וטבלת פתך בחומץ אלו הייסורים ה' אל באפך תוכיחני נטלטלה מלכותו. ותשב מצד הקוצרים ר' חנינא אמר כל ששה חדשים שהי' בורח דוד מן אבשלום לא עלו מן המנין וכשעלה הי' לו מן המנין ומתכפר בו כהדיוט ויצבוט לה קלי שחזרה לו מלכותו ותאכל בעה"ז ותשבע לימות המשיח ותותר לעה"ב. ד"א מדבר במנשה גושי הלום מדבר בשלמה כדלעיל וטבלת פתך בחומץ זה לכלוך מעשים ותשב מצד הקוצרים שנקצרה מלכותו לשעה וכו' ויצבט לה קלי שחזרה לו מלכותו. ד"א גושי הלום מדבר במשיח כדלעיל וטבלת פתך בחומץ אלו היסורים דכתיב והיא מחולל מפשעינו כי' ד"א גושי הלום מדבר ברות קרובי להכא ואכלת מן הלחם לחמם של קוצרים וטבלת פתך בחומץ כך דרכן של קוצרים לטבול פתן בשרב בחומץ ויצבט לה קלי בשתי אצבעותיו אמר ר' שמעון מכאן שלא שרתה הברכה אלא או בתוך אצבעותיו של צדיק או בתוך מעשיה של צדקת. אמרו זה לתקן הספק שיש בפסוק א"ר ללמדך שכל העושה מצוה יעשה אותה בלב שמח שאלו ידע ראובן שהקב"ה כותב עליו בתורה ויצילהו מידם על כתפו הי' מוליכו אצל אביו ואלו הי' יודע אהרן שהיה כותב התורה וראך ושמח בלבו בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו ואלו הי' יודע בועז שיכתוב התורה ויצבט לה קלי עגלים מפוטמים היה מאכילה ע"כ לרמוז שאע"פ שהי' דבר מועט אחר שעשאו בשמחה כתבו התורה לדבר גדול: