אשכול הכופר על רות ב:ד
אשכול הכופר על רות · Eshkol HaKofer on Ruth 2:4
Open in the reader →1והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' כו' הנה מן הראוי לומר ויבא בועז מבית לחם למה אמר והנה בועז בא אבל נראה כי לפי שאמר למעלה ויקר מקרה חלקת השדה אשר לבועז אבל בועז לא הי' שם ולפי שנראה דבר גנאי לרות שחשבה ללקוט בשבלים עם הנערים העומדים שם בלי אדון ובלי מנהיג ספרה התורה כי בזכות רות הצדקת ובכח תפלתה נזדמן שבא בועז באותה שעה בענין שלא תעמוד עם הנערים לבדה וזהו והנה בועז בא מבית לחם אע"פ שלא הי' ראוי לבא עכשיו וכן רמז והנה בועז בא כמו שבא במריצה לחזור על אבידתו והרמז בזה שהוא הי' יושב ושוקט בביתו ולפי שהלב בקי כמאמרם ז"ל וחושב בדברים והגיע עד תכונתם ומבין דבר מתוך דבר לראות את הנולד כאומרו או מי נתן לשכוי בינה להבין הדברים העתידים בין לטוב בין להיפוך כשיפול עליהם פתאום. לכן בהיותו בביתו נקפו לבו לילך אל הגורן במרוצה לדבר מה מן הדברים והי' הדבר כנאבדה ממנו אבידה והי' צריך לחזור על אבידתו כמאמרם ז"ל מוצריך לחזור אחר מי בעל האבידה מחזר על אבידתו וכן בכאן בבועז מרגלית טובה היתה בידו מימי יעקב ומשה ע"ה שנתנבאו על רות המואביה שעתידה ליפול בחלקת השדה אשר לבועז ונאבדה ממנו שלא באה לידו בכל אלו הזמנים ועכשיו שבאה רות מעצמה לחלקת השדה אשר לבועז. נתן אל לבו בדעת ובתבונה לחזר אחר אבידתו וזהו והנה בועז בא במרוצה ובהזדרזות גדול וזהו לשון הנה כמו הנה ה' יוצא לפניך וכן הנה מלכך יבא לך ואב לכולם שנאמר באהרן וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו וכן והנה בועז בא מבית לחם. ויאמר לקוצרים ה' עמכם במלאכתכם ואע"פ שהיו לו דברים רבים לשאול לנערו מענין הקצירה והשכירים והפועלים לא שאל אותם דבר אלא לעי הנערה הזאת לפי שבשבילה יצא מביתו לפי שלבו ראה חכמה ודעת ומרחוק ה' נראה לו ולכן השיב לו על שאלתו נערה מואביה השבה עם נעמי כי מה צריך לכל זה לא היה לו לומר אלא נערה אחת שבאת ללקוט אבל נערו הי' חכם ומפני חכמתו וזריזותו מנהו על הקוצרים ולכן נתן לו סימנים אלו בענין שיכיר אב אבידתו וזהו נערה מואביה כלומר האשה אשר הוכיח ה' לאדוני לפי שהיא גומלת חסדים וצדקת השבה עם נעמי ונתגיירה וגמלה עמה חסדים וכמו שהיא נאה במעשיה כך היא כחה בדיבורה ונופת תטופנה שפתותיה ומדברת בלשון תחנה ובקשה ואמרה אלקטה נא בלשון בקשה אע"פ שמצות לקט שכחה ופאה כבר זכו בה עניים לא רצתה ללקט אלא ברשות. וכמו שהיא נאה במעשיה ודיבורה כך שורה ברכה והצלחה במעשה ידיה כי בזמן מועט מן הבוקר ועד עכשיו שהוא זמן מועט אספה יותר מאחרת בעשרה ימים וכשראה זה גם הוא השיב אמריו לה אל תלכי ללקוט בשדה אחר כו' ואולי שכ"ז רמוז באומרו ויאמר לקוצרים ה' עמכם לפי שבבואו לשדה מיד ראה את הנערה וראה עמה שכינה הנקראת זאת אות הברית של צדיק יסוד עולם ולכ"א ה' עמכם אחר שפנים חדשות של שבת באו לכאן:
2ויאמרו לו יברכך ה' באותה ברכה של ברכת כהנים שאומרים יברכך ה' ואחז"ל יברכך בבנים וישמרך בבנות אבל כאן לא בישרוהו אלא בבנים שעתיד להוליד ממנה וזהו יברכך ה' בבנים שיתן לך ולכן שאל מיד למי הנערה הזאת כו' ובמדרש אמרו שאמר לקוצרים ה' עמכם מתקנת ב"ד וזהו שאמרו במדרש רות ר' חיננא בשם ר' יודא בר סימון ור' שמואל ור' יונתן בשם ריב"ל ג' דברים גזרו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה ואלו הם שאלות שלום בשם ומגלת אסתר ומעשרות. שאלה בשם דכתיב החושבים להשכיח את עמי שמי. אימתי ר' ברכיה בשם ר' חלבו אמר בימי אחאב ורבנן אמרי בימי שפוט השופטים עמד בועז ובית דינו והסכימו לשאול לשלום דכתיב והנה בועז בא וכו' וכן אמר המלאך לגדעון ה' עמך גבור החיל וכו' לפי שבאותו זמן היו רשעים ולא היו רוצים להזכיר שם ה' כאומרו הם כי לא להזכיר בשם ה' וז"ש החושבים להשכיח שמי את עמי לכן בא בועז ובית דינו והתקינו שישאלו לשלום בשם ה' כדי להשכיח שמות העשתרות והבעלים מפיהם והסכים ב"ד של מעלה עמהם דכתיב ה' עמך גביר החיל שהם דברי המלאך לגדעון וכן אמרו בסדר זרעים כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם משקלקלו המינים כו' התקינו שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם והתקינו שיהא אדם שואל את חבירו בשם שנאמר ה' עמכם וכו' ואומר אל תבוז כי זקנה אמך ואומר עת לעשות לה' וגו' הנה קשור אלו הב' דברים מורה על פירושם שטעם שתי התקנות הוא אחד וזה כי כמו שבראשונה לא היו אומרים אלא מן העולם והוא רמז על כל הג' עולמות לפי שהם קשורים כאחד עולם תחתון באמצעי עולם האמצעי בעליון וכמו שפי' בסוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו הרי כאן ג' עולמות מוצב ארצה עולם התחתון. מגיע השמימה עולם אמצעי. והנה מלאכי אלהים עולים לעולם העליון כאומרו ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו ולפי שכל אלו הג' עולמות קשורים זה בזה כאלו הם עולם אחד לא היו אומרים אלא מן העולם כשבאו המינים וכפרו בהשגחת השי"ת ואמרו עולם כמנהגו נוהג ואין עולם אלא א' התקינו שיאמרו מן העולם ועד העולם להודיעם שיש עולמות הרבה וכמו שזאת התקנה היתה מפני המינים כן התקינו מפני המינים שיהיו שואלים בשם המיוחד כאומרו ה' עמכם וכל זה מפני שהיו טועים אחרי השדים והיו קוראים בשמם כאומרו יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום בשום גבורת אלהות כמו שידעו בשם ה' דכתיב וידע אלהים וכתיב כי ידעתי את מכאוביו ולכן תקנו שישאלו שלום בשם ה' שהוא שם המיוחד שאינו מתחלף ואינו משתנה כדכתיב אני ד' לא שניתי אבל שאר השמות הם מתחלפים. כמו שתאמר שם אלהים כולל מלאכים ודיינים ושדים כאומרו זבח לאלהים יחרם שהוא כמו זובח לשדים כאומרו יזבחו לשדים לא אלוה וזהו זובח לאלהים שהוא כמו לא אלהים כאמרם לחולין כמו לא חולין ולכן יש לומר זכרנו לחיים בשבא ולא בפתח. ולפי שהמינים היו מחלפים שם בשם התקינו שיהיו שואלים בשם המיוחד ולא בשם אחר. וכן הטעם בזה לפי שזו היא שאלת שלום כמו בועז שנתן שלום לקוצרים ואמר ה' עמכם וידוע שאין בכל השמות שם שיקרא שלום אלא שם הוי"ה ב"ה כדכתיב ויקרא לו ה' שלום ולפי שמי שהוא דבק בשם ה' יש לו שלום לכ"א אין שלום אמר ה' לרשעים ואחר ששם ה' הוא בעל השלום אין ראוי לשאול שלום אלא בשם ה' וזה ה' עמכם וב"ד של מעלה הסכימו בזה אחר שהמלאך אמר לגדעון ה' עמך גבור החיל ולפי שאולי יאמרו כי זה מתקנות חכמים ואין לנו עסק בתקנות כי מה לנו לשאול בשם ה' או בשם אלהים. או עולם א' או שני עולמות ולז"א אל תבוז כי זקנה אמך כלומר אין לך לבזות דברי חכמים ותקנותיהם כי לעולם הם קיימים ודבריהם קיימים ולפי שאולי יאמר אומר מי נתן כח לחכמים לעשות זה לזה חזר לומר ואומר עת לעשות לה' ולגדור ולתקן בשביל כבודו ובפרט אם רואים מינים ואפקורסים שהפרו תורתך וכפרו בשם ה' או בעולמות שברא ולכן בא ר' נתן ופי' הפסוק ואמר משום דהפרו תורתך עת לעשות לה'.