אשכול הכופר על רות ב:ח

1ויאמר בועז אל רות הלא שמעת הרצון בזה שאמר לה הלא שמעת הדברים הנזכרים שעברו בין בועז ונערו ואיך חקר ודרש על עניניה ואם ישבה שם זמן הרבה וכן אם דברו לה שלא כהוגן כמו שהוא דרך הקוצרים בשמחתם כאומרו שמחו לפניך כשמחת בקציר וכן שמעה מה שהשיב נערו המיוחד לו צדיק כמותו שלכן מינהו נצב על הקוצרים שלא ידברו ולא יעשו דבר שלא כהוגן ואחר שאת רואה זה הסדר שיש בין נערי בלי עירבוב ושמעת והבנת הדברים לכן אני אומר לך בדרך עצה טובה אל תלכי ללקוט בשדה אחר כי אולי ימצאון שם נערים בלתי הגונים. או שיאמר הלא שמעת בתי לקול חמותך ונתדבקת בה ובתורתה ולכן כמו ששמעת לקולה שמע בקולי איעצך ויהי אלהים עמך שתדבק באלהי ישראל ובה' אחד ולא תלכי ללקוט בשדה אחר כאומרו ולא תשתחוה לאל אחר ולכן לא תלך לשדה אחר כי אולי יש שם קוצרים גוים ההולכים אחר אל אחר וגם לא תעבורו מזה הוא שם ה' הנקרא זה דכתיב הנה אלהינו זה קוינו לו זה אלי ואנוהו. וכן לא תעבורי שלא תעבור שום דבר מתורת משה דכתיב בה זה הדבר אשר צוה ה' וכה תדבקין עם נערותי ופה תדבקין היה לו לומר כאומרו פה אשב כי אויתיה אבל נראה שאחר שהזהיר לה על אל אחר חזר להזהיר אותה על סוד היחוד והדבוק של ה' אחד וזהו וכה תדבקין בסוד הדבוק והיחוד של פסוק שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד שיש בו כ"ה אותיות כנגד כה אמר ה' וכמו שרמזתי בסוד היחוד של שמע ישראל שחייב אדם לייחד השם פעמים בכל יום בבקר ובערב וזהו ויפן כה וכה שני יחודים בסוד חמשים שערי בינה וכבר הארכתי בסוד חנוכה שאמרו חנו בכ"ה ולכן אמר לה וכה תדבקין בסוד היחוד אחר שברחה מאל אחר כי כן צריך כל הבא להתקרב אל השם להודות לשם ה' ולהתייחד בו ולכפור באל אחר וזהו אמרת לה' אדוני אתה וגו' ולא די בזה אלא לכפור באל אחר וזהו ירבו עצבותם אחר מהרו וזהו וכה תדבקין עם נערותי הם שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך והיודע סוד היחוד בסוד דלת של אחד היא כנסת ישראל עין יעקב יוכל להבין כל זאת הפרשה וזהו עיניך בשדה אשר יקצורון הוא שדה תפוחים אשר ברכו ה' וכמ"ש והיו עיני ולבי שם כל הימים וזהו סוד שמע ישראל ר"ת שאו מרום עיניכם וזהו עיניך בשדה אשר יקצורו הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך לפי שכל היודע לייחד את השם שהוא סוד סמיכת גאולה לתפלה אינו ניזוק כל אותו יום כמאמרם ז"ל וזהו הלא צויתי את הנערים רמז על מדות הדין לבלתי נגעך. וצמית והלכת אל הכלים הם החכמים היודעים בסוד ה' ושתית מאשר ישאבון הנערים שהוא סוד הדבוק ששמחים כשמחת בית השואבה והנערים הם התלמידים. ותפול על פניה שלמדה סוד הייחוד ונפלה על פניה לכסות עיניה בשעת הדיבוק. ולפי שאז היתה בעיניו כמוצאת שלום אמרה מדוע מצאתי חן בעיניך ואנכי נכריה וחדשה בזה ואז השיב לה בועז אינך נכריה כי הגד הוגד לי שיש בך משך חכמה וזהו הגד הוגד לי כתרגום משכו נגידו אשר ברחת מע"ז ונתדבקת באלהי ישראל ישלם ה' פעלך כו' אשר באת לחסות תחת כנפי שכינה אשר שם סוד היחוד בסוד דל"ת של אחד בסוד יאי עניותא לישראל כו' הוא סוד המלכות בסוד יאריך ימים על ממלכתו כאומרם צריך להאריך בדל"ת של אחד הוא מקום דוד מלך ישראל דכתיב ביה כי יחיד ועני אני ולפי שכוונת היחוד הוא בלב במה אמצא חן בעיניך כי נחמתני וכי דברתי על לבי בסוד והי' עינו ולבי שם ולפי שאמרה אמצא חן בעיניך ולא אמרה מצאתי חן בעיניך נראה ששאלה עכשיו דבר חדש ולכן אמר לה בועז בעת האוכל גושי הלום ואכלת מן הלחם. והדבר חדש הוא שידרוך אותה ג"כ בדרכי התורה לז"א בועז לעת האוכל שהוא אוכל התורה גושי הלום למלכות ואין הלום אלא מלך דכתיב בדוד כי הביאותני עד הלום וכמו שאמרו מאן מלכי רבנן ולכן אמר ואכלת מן הלחם לחמה של תורה כדכתיב לכו לחמי בלחמי. ולפי שידוע שבדברי התורה יש דברים עמוקים וקשים וחמוצים שאין בחק האדם להשיגם וכמו שפירשתי באמרו גם עבדך נזהר בהם כו' לכ"א בכאן כשתפגע בדברים כאלו ולא תוכל לאכול הלחם וטבלת פתך בחומץ כאין טיבול מעט ולא תכנס בדברים הפנימיים כאומרו אין לך עסק בנסתרות והיא עשתה כן ותשב מצד הקוצרים ולא בין הקוצרים וסימנך מצד אתן ברית ה' ויצבוט לה קלי הדברים הראויים לה ולמאכלה מהדברים הקלים. ולפי שהנבון מבין דבר מתוך דבר ואחר שיש לו ההתחלות ישמע חכם ויוסף לקח לז"א שצוה גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה אעפ"י שתכנס בדברים פנימיים ולפי שאולי אפשר שתטעה באלו הדברים והשגתם כאומרו שגיאות מי יבין לז"א וגם שול תשילו לה מן הצבתים והוא מתרגום שלותא כלומר אע"פ שתכנס להבין בדברים העמוקים והקשורים אלו באלו כמו האלומות שהם קשורות עכ"ז לא תכלימוה וכמו שאמרו באהבתה תשגה תמיד וכן תרגם יב"א ואף משבק תשבקון לה מן אסריא כמו מאלמים אלומים מאסרין איסרין. ואולי יהי' צבתים מן והצבת בצבת עשוי' שהוא מן הדברים הנבראים בע"ש ולפי שהם דברים נפלאים ועמוקים כאומרם בפסחים צבתא קמייתא מאן עבדה וכו' ואין להאריך בזה יותר כי כל הפרשה שמורה וערוכה לפי דרך זה והשם יכפר בעדינו כי שגיאות מי יבין:

2ואעפ"י שנראה שאני מגלה פנים בתורה מקום הניחו לי אבותי לפי שכיוצא בזה מצאתי שדרשו במדרש הגלוי במ' רות ואמרו וכה תדבקין עם נערותי אלו הצדיקים ומנין שנקראו צדיקים שנאמר התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך. עיניך בשדה . עיניך אלו הסנהדרין כדאמרי' והי' אם מעיני העדה נעשתה בשגגה וכתיב עיניך כיונים י'ע'א'מ' וכתיב על אבן אחת שבעה עינים. רמ"ח איברים אין הולכין אלא אחר העינים הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך שלא לרחקה. וצמית והלכת אל הכלים אלו הצדיקים דכתיב איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה. ושתית מאשר ישאבון הנערים זה בית השואבה ולמה נקרא בית השואבה שמשם שואבין רוח הקדש וחכמה ותורה לעולם שנאמר ושאבתם מים בששון. ותפול על פניה ותשתחו ארצה מלמד שנתנבאה בעצמה שהוא עתיד להכירה בדרך ארץ ע"כ. באופן שנראה מזה שזאת המגלה שניתנה לידרש ויש בה פנים ואחור כמו שאמרו ע' פנים בתורה וכ"ש לפי שכתבו במדרש רות בזוהר על הנשמה דברים נפלאים אין להאריך בהם ואע"פ שאני בער ולא אדע. כבר אמרו במדרש קהלת כלם ניתנו מרועה אחד ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ואמרו שם ולא כשומע מפי תלמיד אלא כשומע מפיו של הקב"ה שהוא יחידו של עולם דכתיב ה' אחד.

3או שיאמר הלא שמעת בתי אל תלכי ללקוט בשדה אחר כלומר אע"פ ששמעת דברי שאמרתי למי הנערה הזאת שנראה מזה שרע בעיני על שנכנסת בשדה ואולי תחשוב שאין רצוני שתשב בכאן. לא תחשוב כן כי רצוני וחפצי שתשב בכאן ולכן לא תלכי לשדה אחר כי לא שאלתי זה אלא לפי שראיתי מעשיך רצוים. רציתי לידע מי את לפי שאשה בכל אלה לא מצאתי ואת מלומדת בדרכי הענוה והמוסר כאלו היית זקינה נה ולכן לא תצאו חוץ מגבול ללקוט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה כי אפי' בשדות שיש שם נערים איני רוצה שתצא ללקוט עמהם וזה וגם לא תעבור מזה המקום שיושבות שם הנערות הקוצרות וזהו וכה תדבקין עם נערותי ולא עם נערי. או שיאמר הלא שמעת בתי כמו שמע בתי כלומר יש לך לשמוע לדברי אחר שאת נכריה ואינך יודעת טיבן של אנשי אלו ומעשיהם ולכן אל תלכי ללקוט בשדה אחר כי אלו היו שם אנשים בלתי הגונים וגם בשדותי לא תעבורי מזה לשדה נערי אלא כה תדבקין עם נערותי :