אשכול הכופר על רות ד:טו

1וכשראתה שאמרו לה דברים טובים וניחומים קבלה אותם ותקח את הילד ותשיתהו בחיקה נראה שעד עתה לא רצתה לקחת אותו בזרועותיה ועכשיו ותהי לו לאומנת כאשר ישא האומן את היונק ואמרו אשר לא השבית לך גואל לרמוז שהוא יהיה גואל לישראל באחרית הימים ולכן אמרו חז"ל אמר רב חוניא מברכתן של נשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי עיליהות טובה לך מז' בנים ר"י ור' נחמיה ר"י אמר משבעה בנים מפורשים להלן אולם הששי דוד השביעי ור"נ אמר מז' בנים ראשי אבות מפורשים להלן פרץ חצרון רם עש"ן בעד"י ע"כ באופן שבין למר ובין למר דוד הוא השביעי וממנו עתיד לצאת מלך המשיח שיהי' גואל לישראל וזהו ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום כאומרו היום אם בקולו תשמעו ותקראנה לו השכינות שם לאמור וגו' לפי שאמר ותהי לו לאומנת שפירושו מגדלת שמגדלת לתינוק בעבור שכר מה. שאע"פ שקבלה תנחומין מן הנשים לא קבלה לגמרי אלא ותשיתהו בחיקה כאשה אומנת ולא כאשה שמגדלת בניה ולכן שבו השכנות ואמרו יולד בן לנעמי בן ממש ולא כאשה מיניקת ואומנת. ולפי האמת יאמר יולד בן לנעמי ממש לפי שזה הי' במקום בנה מחלון כמו שמבואר בסוד הייבום שהבן שנולד ליבם הוא נקרא על שם המת ובסבתו נקרא שם המת בישראל ולכן בכאן אחר שבועז הי' כמו יבם להקים שם מחלון בישראל. הבן הנולד לבועז מרות אשת מחלון הו"ל כמו מחלון ולכ"א בכאן יולד בן לנעמי ודאי ולכן ותקראנה שמו עובד כי אחר שמחלון נמחלו עונותיו ולא נמחה שמו מישראל כמו כליון. כבר נתדבק בשם ה' כבן העובד את אביו מאהבה ולכן קראו שמו עובד לרמוז שהוא עובד את ה' וזהו הוא אבי ישי עובד את ה' מאהבה כאומרו להנחיל אוהבו יש וזהו ישי אבי דוד זה דודי וזה רעי ולכן תמצא בכאן שאמר שקראו השכינות שם זה ולמעלה אמר ותאמרנה הנשים אל נעמי לפי שהנשים שלמעלה אע"פ שהי' חכמות אמרו הדברים כפשטן שראוי לה להודות להשי"ת אשר לא השבית לה גואל להיות למשיב נפש ולכלכל את שיבתה לפי כבודה אע"פ שרמזו בזה פדיון הנפש כאומרם למשיב נפש. אבל הנשים האחרונות לא קראן נשים אלא שכינות לפי שהיו יותר חכמות מהראשונות וגלו הדבר בפירוש ואמרו יולד בן לנעמי בן ממש בנה מחלון ממש וזה הי' מאמר השכינות היותר קרובים בשכונתם היודעת האמת בזאת החכמה וסימנך טוב שכן קרוב מאח רחוק ולכן בקריאת השם הראשון שאמר ותקראן לו השכינות לא גלו השם מהו כי לא ידעו מהו אלא יולד בן לנעמי סתם נסתר אבל השם המפורסם לשכך את האזן מה שהיא יכולה לשמוע אמרו שראוי שיקרא שמו עובד לרמוז שיהי' עובד את השם מאהבה ולא יעשה כראשונים וכן הי' שעבד את השי"ת והוליד כדמותו כצלמו הוא ישי הצדיק אשר לא נמצא בו עון אשר חטא ולא מת אלא בעטיו של נחש משום הגזירה הכוללת שנקנסה מיתה על אדה"ר והוא אבי דוד הצדיק שנתן לו אדה"ר ע' שנה מחייו ולכן לא היו ימיו אלא תתק"ל חסרו ע' עד אלף ואותם נתן לדוד לפי שלא ראה לו חיים כמאמר רז"ל ואחר שישי לא היה ראוי למות אלא בסבת עון אדה"ר מת ראוי הוא שאדה"ר לא יהי' כפוי טובה ויעשה חסד עם בנו אחריו הוא דוד בן ישי ולכן תמצא שכל ימי דוד היו בצער ובדאגה או רובם לפי שנשא עון אדה"ר לפי שאדה"ר הי' דבק עם השי"ת יותר מהמלאכים וכמו שאמרו בזהר במדרש רות שבראו השי"ת מעפר בית המקדש כיון שראוי אותו הבריות היו משתחוים לו עד שהכניסו הקב"ה לג"ע ועשה לו עשר חופות ומלאכי השרת היו שמחים לפניו לפי שהיה בו חכמה עליונה וכשראה סמאל מעלתו נטל נחש כמין גמל ורכב עליו וירד ופתה אותה עד שעבר מאמר השם כיון שעבר נגלה עליו הקב"ה וגרשו מג"ע וגזר עליו י' גזרות ועל חוה עשרה ועל הנחש י' ועל חוה ט' הרי ל"ט כנגד מ' מלקיות חסר אחת שמתחייב הרשע בב"ד לסוף עשה תשובה וקבלו הקב"ה והיינו דא"ר יהודה בר' שלום מאי דכתיב שמעה תפלתי ה' דוד מלך ישראל אמר זה שהשם קרוב לקורא אותו דכתיב קרוב ה' לכל קוראיו וכו' עד שלזה אמר שלמה עיר קטנה ואנשים בה מעט. עיר קטנה זו כנסת ישראל שנקראת עיר הקדש קטנה כמד"א אחות לנו קטנה. אחות כד"א אמור לחכמה אחותי את ואנשים בה מעט אלו האבות בא אדה"ר וירדה שכינה עמו ובחטאו נסתלקה. נח הורידה ודור המבול סלקוה שם בנו הורידה ודור הפלגה סלקוה אברהם הורידה ואנשי דורה סלקוה וכן כולם הוי ואנשים בה מעט מעט הם להתקיים עמה בעולם זמן מועט היה ובא אליה מלך גדול זה הקב"ה מלך שהשלום שלו וסבב אותה לשמור אותה כד"א ואני אהיה לה חומת אש. ובנה עליה מצודים מאן מצודים עונשי התורה וגזירותיה מצודים כד"א אשר היא מצודים וחרמים מצודים לתפוש בהם הרשעים. ומצא בה המלך השגיח בכל בני העולם ולא מצא אדם בעולם שיתקיים עמה תמיד וישתדל אחריה יומם ולילה חוץ מאיש מסכן הוא דוד המלך כמד"א כי עני ואביון אני וחכם זה שלמה המלך מסכן חכם לא כתיב כאן אלא מסכן וחכם ולא מצא בעולם שיהיה ראוי לה חוץ מדוד ושלמה דוד מסכן ושלמה חכם זה תקן הנר וזה האיר לה. ומלט הוא את העיר בחכמתו לפי שהוא תיקן אזנים לתורה דתנינן עד שלא בא שלמה הי' התורה כקלתת בלי אזנים מי שנוגע בה נשרף כיון שבא שלמה עשה לה אזנים וניצלו בני העולם כביכול שמילט את העיר ובמה בחכמתו וכ"ז בשביל התיקון שתיקן וההשתדלות שהשתדל אחריה אותו מסכן זה דוד המולך שלא הי' אדם שהשתדל אחריה כדוד ותנינן ראוי הי' דוד המלך לחיות מאה שנה ואם הי' חי ק' שנה הי' מתקן הנר תיקון חזק שלא יסור לעולם ושלא יתחרב ביהמ"ק ובמה היה זה החסרון ואדם לא זכר את המסכן ההוא אדה"ר כשנתן לו משניו ע' שנה לא זכר ממנו בראשונה שאלו נזכר ממנו מאה שנה היה נותן לו כמו שהי' ראוי לו כדי לתקן הנר ולא נזכר ממנו אלא בע' שנה ולא יותר ול' שנה הלך לו במדבר מהם בצאן ומהם מפני שאול ובאותו זמן חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים וא"ת וכי שלמה המלך הי' משבח את עצמו כל כך לקרא עצמו חכם כן הי' ולכ"א בראשונה וגדולה היא אלי דבר גדול זה אלי שאני משבח עצמי הואיל ואין אחר שיאמר זה ע"כ. הרי כאן מפורש מה שעלה בדעתו למעלה על ישי אבי דוד שעובד עבד את השם והוליד לישי בן צדיק שלא מת אלא בעטיו של נחש וישי הוליד את דוד שלא הי' לו חיים ונתן לו מימיו ע' שנה כמו שכתבתי.