גן נעול, בית שלישי ד:ה

1"מה יעצת ללא חכמה, ותושיה לרוב הודעת" (איוב כו, יג). פירוש. בלדד השוחי החל לספר בשבחי השם. ולהודיע את איוב גבורותיו הנפלאות בשמים [ובארץ]. וכבר אמרנו (חדר א חלון יג) שכל מה שעשה השם ב"ה בשמים ובארץ יתואר בלשון "עצה", כי הסכים בארח חכמתו העליונה לעשות כן. וכן אמרנו בבית הראשון (חדר ב) שכל מעשה שמים וארץ נתכנו בחכמה. ומי שאסף ידיעות הללו נאמר שיש בו חכמה. וכן אמרנו בבית זה כי לשון "עצה" בקל הוא ספור דברים איש לרעהו. ופעמים יגיד לזולתו עצת השלישי כמו "לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך" (במדבר כד, יד), ומבואר למעלה (חלון ב'). והנה מי שאין בו חכמה ושואל מזולתו שיגיד לו נפלאות בריאת שמים וארץ, מה יעץ ה' בכל דבר, יתכן שיספר לו הענינים האלו. אבל לא יתכן שיגיד מועצות השם ב"ה לאיש מלא חכמה היודע הרבה [יותר] מן המגיד. ולכן אמר לו איוב "מה יעצת ללא חכמה", כלומר ראוי לאיש להגיד המועצות הללו לאיש אין בו חכמה, לא לאיש כמוני [היודע] יותר ממך. ולא שאלתיך על זה, אבל שאלתיך על מה הִרְבָּה פְּצָעַי חנם 1 איוב ט, יז ואני צדיק.

2"כי יעץ עליך ארם רעה" (ישעיה ז, ה). פירוש. הסכימו לבוא עליך ולקחת המלוכה מידיך ולהמליך את בן טבאל בתוכה. ואתה, אָחָז, אל תירא מפניהם כי אני מבטיחך שלא תִּמָלֵא עצתם, שנאמר "כה אמר יי' אלהים לא תקום ולא תהיה" (שם ז, ז). ולפי שהסכימו בהחלט ולולי גזרת השם היו ממלאים לעשות, יתואר בלשון "עצה", כמו "מה יעץ בלק מלך מואב" (מיכה ו, ה) כמבואר למעלה (חלון ג חדר א) וכדרך הכלל שיסדנו. וידוע כי ארם ורמליהו היו שונאי אָחָז, והיו חושבים עליו מחשבות רעות רבות. אבל אין כונת הכתוב להודיע זה, אך בא לגנות עצתם הרעה שמבקשים להמליך את בן טבאל. ולכן נזכר לשון "עצה", וכדרך הכלל שיסדנו, והוא ההסכמה אחר משפט השכל. ואין ספק כי רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל כשנועצו יחדיו, ושאל כל אחד פי השני על דבר עצה, אמר רצין מלך ארם עצה זו, ולכן "יעץ" מבנין הקל. ועל זה אמר "יען כי יעץ עליך ארם רעה, אפרים ובן רמליהו לאמר". כלומר ארם היה היועץ, ואפרים ובן רמליהו בקשו להישען על עצתם ולעשות כן.