גן נעול, בית שלישי ז:ד

1"כי יי' צבאות יעץ, ומי יפר? וידו הנטויה, ומי ישיבנה?" (ישעיה יד, כז). פירוש. עתה שהגדתי לכם כי העצה הזאת יעוצה על כל הארץ, תדעו ותאמינו כי אחרית כל הגוים וכל הממלכות אפס ותהו. כי ה' צבאות הוא היועץ והמסכים הסכמה הזאת לעשותה, ומי יעצור בעדו להפר עצתו? כי האדם היועץ ומסכים הסכמה החלטית, פעמים רבות תופר עצתו ולא תצא אל הפועל, כדרך "עוצו עצה ותופר" (ישעיה ח, י) ובארנוהו למעלה. והנה מכל מקום תתואר [מחשבת אדם] בתאר "עצה", כי הוא המסכים בהחלט והיה עושה כעצתו, לולי כי מנע ה' ממנו הכח להשלים עצתו, וכדרך הכלל שבארנו למעלה. ואין כן עצתו של השם ב"ה יתברך ויתרומם עלוי רב מזה, כי הוא אלהי הצבאות עליונים ותחתונים, כולם עבדים משרתים לפניו, והוא מחיה את כולם, ומי יפר עצתו? ולכן כשאמרתי "זאת העצה היעוצה", כבר התבשר כי כן יעשה ה' בארץ. ואם תאמרו שמא יתנחם מדרכי טובו? אם כן תהיה הנבואה על תנאי, והוא ב"ה אמר אלי כי יעץ והסכים על זה בעצה החלטית. ו"לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם" (במדבר כג, יט). והנה הפרת העצה תוכל להיות שלא יוכל בעל העצה לעשות כמעשהו. על דרך משל שיחלה או יקומו עליו אנשים המונעים ממנו המעשה. וכל זה לא יתכן בעצה העליונה וכמו שאמרנו. ולפעמים לא תופר אבל יעשה כעצתו, אך לא תצלח. על דרך משל שנועץ להלחם עם פלוני, ועשה כעצתו ואחרי כן התגבר עליו הנלחם ממנו, והסיר עֻלוֹ מעליו. וגם זה לא יתכן אצלו ית', כי אין מציל מידו. וּכְשַׁחַק מאזנים נחשבים גבורות כל הגוים נגדו. ועל זה אמר "וידו הנטויה, ומי ישיבנה?". כלומר ידעתם כי לו ב"ה היד הנטויה והחזקה לעשות כאשר חפץ בשמים ובארץ, ומי ישיבנה מעליו? היוצא מזה, כי מה שהבטחתי אתכם היא הבטחה גמורה שלא נשאר אחריה ספק וטענה, כי הוא ב"ה יעץ, ודאי כי כן יעשה, כי לא יתנחם ואין מי יפר העצה. ויעשה כעצתו כי יאבדו הגוים והממלכות כולם, כי לו ב"ה היד הנטויה ומי ישיבנה? והבן.