גדר עולם ה

1בו יבואר עוד פיתוי היצר שיש בעניין זה

2גם אל יפתה אותה היצר לאמר הלא לא יחידה אני בעיר בדבר זה, וכמו שיהיה שם עם שאר בנות ישראל נשי העיר היוצאות פרועות־ראש לשוק כן יהיה עמדי. אמשול לך משל למה הדבר דומה, לאחד שנתפס ונחבש בבית האסורים על איזו עלילה וַיֵמַר לו שם, ויהי לו שם יום לשנה. ויבואו אליו אחיו ובית אביו לנחמו ויספרו לו כי זה מקרוב אירע דבר כזה במדינה אחרת לאדם אחר פלוני אלמוני וגם הוא נחבש באופן קשה כזה ממש, ויען ויאמר להם האם כדבר הזה ניחום הוא אלי, אבל הוא ניחום אלי אילו הייתם מספרים לי שלבסוף ניצול אותו פלוני מזה העונש אפשר שהייתם מפיגים לי דאגותי במקצת עי״ז, או עכ״פ אם הייתם מספרים לי שפלוני אלמוני נתפס ג״כ על עניין זה והיום או מחר יהיה ג״כ נחבש עמי בחדרי אפשר שזה היה ג״כ קצת ניחום אלי כאשר אראה שאינני יחיד בדבר הזה, אבל עתה שהוא נחבש במדינה אחרת מה יוסיף לי שמחה מזה אם מכים וחובשים עוד אדם.

3וכן נמי ככה בענייננו ממש מה שמחה יגיע לו לאדם אם יש עוד אדם שעובר עבירה וגם הוא נחבש באופן קשה כזה במקום אחר, הלא מקום הגיהנום ידוע הוא שהוא גדול מאד, שכל העולם הוא אחד מכמה אלפים בגיהנום, כמו שאמרו חז״ל בפסחים דף צ״ד ע״א עי׳ שם, ויש בידו לתפוס למאות ולאלפים אנשים אשר כל אחד יהיה רחוק מחבירו כמה מאות פרסאות ולא יראה ולא ישמע מחבירו כלל. וביותר שאש של גיהנום איננו כמו אש שלנו שהוא מאיר אלא שהוא אש של חשך, (דהיינו שאין בו רק כח השורף ולא כח המאיר כלל) , וכדאיתא במדרש שהחשך שהיה בתחילת בריאת־העולם נשאר בגיהנום, א״כ אין כל אחד רואה את חבירו ולא שומע ממנו כלל, אלא כל אחד בוכה וצועק ׳אוי ואבוי׳ במקומו.

4וכמה גדול הוא עונש הגיהנום שאמרו חז״ל שכמה מיני אש יש בגיהנום, יש בה גחלים כהרים, ויש בה גחלים כגבעות, ויש בה גחלים כים המלח, ויש בה כאבנים גדולות, ויש בה נהרות של זפת ושל גפרית מושכין ורותחין, וכשנגזר דין ח״ו על הרשע לירד לגיהנום הוא מוריד דמעות כ״כ עד שנעשה מזה כמו מעיין, וכמו שאמרו חכמינו ז״ל על הפסוק ׳עוברי בעמק הבכא מעיין ישיתוהו׳, כי הגיהנום נקרא עמק הבכא, וראה כי אפילו אדונינו דוד המלך ע״ה כשהיה נזכר מענין גיהנום היה מזדעזע מאד, וכמו שאמר הכתוב ׳סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי׳, וידוע דפחד הוא מרמז על הגיהנום, ויבואר הכתוב עפ״י מה שכתב הגר״א ז״ל במשלי דכל זמן שהנפש אינה מטוהרה מעונש הגיהנום סובל גם בשר האדם והוא החומר שלו יסורים בקבר, וזהו כוונת הכתוב ׳סמר מפחדך בשרי׳ — היינו ע״י הפחד והוא הגיהנום גם הבשר מקבל יסורים כמו אם היו תוקעין אותו במסמרים, ׳וממשפטיך יראתי׳ — היינו הנפש מתייראת מן המשפט אשר היא נותנת לפני כסא כבודו יתברך.

5המקום יזכנו להיות מהשבים אליו באמת, ויהיה הוא עמנו בעזרתנו ולא נירא רע, וכמו שאמר הכתוב ׳גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי׳: