גנזי מצרים, הלכות ספר תורה יח

1הוצרכו להזכיר ספר תורה דאתי בקל וחומר אבל בבריתא דספרים תניא בהדיא אין כותבין ספרים לא על עור בהמה טמאה ולא על עור חיה טמאה ואין תופרין בגידן ולא בסערן אבל כותבין על עור בהמה טהורה ועל עור חיה טהורה וכותבין על עור נבלות וטרפות שאל אחד את ר' יהושע הגרסי וג' ראה היאך הבריתא שכתובה כי עיקרה שנויה בענין ספר תורה וכשהוצרכו ללמד לענין תפילין אמרוה על התפילין להודיעך דלא שאני להו בין ספר תורה לתפילין ועיבוד הגוילין שלספר תורה צריך שיהא עיבוד שלם והוא דמליח וקמיח ועפיץ ולא יחסר משלשה דברים הללו כלום שהרי העור הנקרא דפתרא לא חסר אלא עפצא בלבד ואמרינן לעיניין מגילה כתבה על דפתרא פסולה כל שכן ספר תורה וכבר ביררתי ענייני העיבוד ומלאכתו והטעמים אלו בשאלה שנשאלתי בעניין הגויל והקלף בסייעתא דשמיא.

2ושאלו מלפני מר רב הילאי גאון ז"ל

3ספר תורה שאין לו תגין מהו לקרות בו והשיב אותן כך ראינו שמותר לקרות בו ואין התגין פוסלין אבל העושה תגין הרי זה משובח שקשורות כתרים לאותיות וכל שכן שבע אותיות שצריכות שלשה שלשה תגין דאמ' רבע שבע אותיות צריכות שלשה שלשה תגין שהן זיין אלו הן שעטנז גץ סימן שין ועין ונון וטית וזין וגימל וצדי ואם אינו עושה להן תגין אין נפסלות. זה הוא דברי גאון זה ז"ל ובקבלה בידינו מרבותינו דהני זיין לאו תגין נינהו אלא זיין לחוד ותגין לחוד וזיין דשעטנז גץ לאו כמה שאמר קיבלנו אלא שין דשמע ועין דשמע וטית דטוטפות ונ' דעיניך וזין דמזוזות וגמל דדגניך וצדי דעל הארץ הני בעינן זיין אבל התגין הרי הן כתובין ומדוקדקין בספר תאגי משם את צריך ללמדן. ועוד אמ' גאון מר רב הילאי ז"ל ופתוחות וסתומות יש להן מקומות כל אחת במקומה ואין לשנות ולעשות פתוחה סתומה וסתומה פתוחה שכך שנינו פרשה פתוחה לא יעשה אותה סתומה וסתומה לא יעשה אותה פתוחה: ובבריתא דספרים תניא כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שיער: וצריך לעבדן לשום ספר תורה ובפרק השולח גט לאשתו תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר אף עור בהמה טהורה פסולות עד שיעבדן לשמן ומסתברא כותיה ובפרק הניזקין גרסינן ההוא דאתא לקמיה דר' אבהו אמ' ליה ספר תורה שכתבתי לפלונו גוילים שלו לא עיבדתים לשמה אמר לו ספר תורה ביד מי אמ' ביד לוקח אמ' לו כשם שנאמן אתה להפסיד שכרך כך נאמן [אתה] להפסיד ספר תורה ואחר שמעבד את הגוילין לשמן צריך לשרטט את היריעות