מורה נבוכים, חלק א' מד

1׳עין׳ – שם משתף. הוא שם עין המים: ״על עין המים במדבר״. והוא שם העין הרואה ״עין תחת עין״. והוא שם ההשגחה – אמר על ירמיה: ״קחנו ועיניך שים עליו״ – ענינו: שם השגחתך עליו. ולפי זאת ההשאלה נאמר בחק האלוה בכל מקום ״והיו עיני ולבי שם כל הימים״ – השגחתי וכונתי, כמו שהקדמנו; ״תמיד עיני יי אלהיך בה״ – השגחתו בה; ״עיני יי המה משוטטים״ – השגחתו כוללת בכל מה שבארץ גם כן, כמו שיוזכר בפרקים יבואו בהשגחה.

2אמנם כשיתחבר בעינים מלת ׳ראיה׳ או ׳חזיה׳ כמו ״פקח עיניך וראה״, ״עיניו יחזו״ – יהיה ענין כלם ההשגה השכלית לא השגה הרגשית; כי כל הרגשה הפעלות כמו שידעת, והוא ית׳ פועל לא מתפעל כמו שאבאר.