המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר כא

1וע"י כך מתורצת גם כן הקושיא העתיקה על הא דאמרינן ספק ממונא לקולא, הלא יש גם כן בממון הלאו של לא תגזול, ובכן הלא יש בזה גם ספק איסורא?

2אכן באמת הלא יש גם כן לשאול להיפך , לפי שיטת הסוברים דבאיסה"נ נפקעה הבעלות לגמרי והוי הפקר, א"כ בכל ספק איסורי הנאה יש בזה גם כן ספק ממונא, והוה לן למימר אוקי ממונא בחזקת מרא קמא?

3אך באמת תירוץ אחד לשתי הקושיות הללו גם יחד, זהו ההבדל בין עצם הספק ובין הסתעפותו של הספק . אמת, שגם בממון יש הלאו של לא תגזול, אבל מתי עוברים את הלאו הנ"ל כשגוזלים ממונו של חבירו , ובכן, אם אנחנו מסתפקים אולי יש בזה האיסור של לא תגזול, עלינו להסתפק מקודם אם זהו ממונו של חבירו, וע"ז באה החזקה חזקת ממון או חזקת מרא קמא, ואם הוכרע עצם הספק ממילא כבר אין ספק על ההסתעפות 696 כך תירץ בשערי יושר שער ה פרק ב. , אבל בספק איסור הנאה הוא להיפך, אמת שאיסוה"נ הוה הפקר, אבל מאין בא ההפקר אם לא מהסתעפות של האיסור הנאה, ושוב להיפך, מכיון שהוכרע הספק איסור לחומרא, ממילא אין כלל ספק ממונא .

4וגם כאן, כמובן, שאין קדימה בזמן להעצם על ההסתעפות, אך בכ"ז את הקדימה בעיון מרגישים תיכף 697 ראה בספרו של הגאון המחבר דרכי משה דרכי הקנינים שמעתתא א פרק ח, ומה שהוסיף לפי זה ליישב דעת הרמב"ם דתקפו כהן אין מוציאין אותו מידו. .

5ובזה תירצתי את קושית הראשונים בב"ק (ב' ע"ב) על הא דאמרינן שם "הנ"מ בתלושה, אבל במחוברת אימא כולה מועדת", ומקשים הלא להיפך עלינו לומר, מכיון דמספקא לן ספק ממונא לקולא ומספק אינו מועד אלא תם? אך לפ"ז ניחא, דמתי אמרינן ספק ממונא לקולא כשעיקר הספק הוא בממון, ואע"פ, שכאמור, יש בזה גם ספק איסור, אך, כאמור, הספק איסור מסתעף שם מהממון , אבל בנ"ד בנוגע לההבדל בין תם למועד אינו הבדל בכמות ההפסד של הנזק, אלא כל ההבדל הוא בזה, שבתם סתם שורים בחזקת שימור קיימי, ובמועד הוא לאו בחזקת שימור, ובכן כל ההבדל הוא במדת האשמה של הבעלים , וזהו ספק איסור ככל האיסורים, ואע"פ שמסתעף מזה הבדל בממון בכמות התשלומין, אבל, כאמור, גם באיסה"נ מסתעף ספק בממון, אלא שאנו מביטים תמיד על עיקר הספק וה"נ כן 698 כך ביאר הברכת שמואל ב"ק סי' ב בשם הגר"ח עיין שם שהוא ספק ב'ולא ישמרנו' והוי ספק איסור. ראה מה שכתב הגאון המחבר בספרו דרך הקודש שמעתתא ה פרק ט וביאר שם עפי"ז את דברי הרשב"א הנ"ל שספק נזיקין הוא ספק איסורים. והגאון המחבר כתב לתרץ גם בדרך אחרת עיין לעיל מדה ג אות ז, עיין שם. .