המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר מא
המידות לחקר ההלכה · HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 41
Open in the reader →1והנה המחלוקת של ר' אליעזר וחכמים גם בקדושין וגם בגירושין, שלר"א גם בקדושין וגם בגירושין יכול לשייר חוץ מפלוני, ולחכמים באופן שכזה בטלים גם הקדושין וגם הגירושין (עי' גיטין דף פ"ב), הנה לפי הנחתנו היסודית בעצם והסתעפות שאין בעל הדבר בעלים רק על עצם הדבר ולא על ההסתעפות הבאה ממילא, שגם אם אינו רוצה בכך לא איכפת לן כנ"ל, ע"כ עלינו לומר בהמחלוקת הנ"ל, ששניהם סוברים שעצם הדבר של הקדושין והגירושין כולל גם את הצד החיובי וגם את הצד השלילי, דאל"כ הרי היה עלינו לומר במקדש את האשה חוץ מפלוני שתהא אסורה גם לפלוני, ולהיפך בגירושין, כשמתנה חוץ מפלוני שתהא מותרת גם לפלוני, כיון שכל האיסור לאחרים הוא מסתעף ממילא מהקנין אישות, ואם הקנין נתבטל ממילא גם האיסור מתבט, אלא ודאי ש"מ כנ"ל, וא"כ באופן שכזה הוא בכלל חצי דבר, והמחלוקת היא, אם זהו בכלל דבר שלא ניתן להתחלק . והוה כמו הציור של המקדש חצי אשה שאינה מקודשת לגמרי, וזהו טעמייהו דחכמים, שגם בקדושין וגם בגירושין לא חלים כלל באופן שכזה, או שזהו בכלל דבר שניתן להתחלק כהציור של "מתנה שומר שכר להיות כשומר חנם דלמה שירד ירד", וזהו טעמיה דר"א.
2אולם מדברי הגמרא שם "אמר אביי, אם איתא לדרבי אבא, בא ראובן וקדשה
3חוץ משמעון ובא שמעון וקדשה חוץ מראובן ומתו שניהם מתיבמות ללוי ואין אני קורא בא אשת שני מתים, מאי טעמא? "קדושי דראובן אהני קדושי דשמעון לא אהני", נראה דגם בזה שניהם מודים שהצד החיובי והצד השלילי שבקדושין לא ניתן להתחלק, וקדושין שיש בהם רק הצד החיובי בלי הצד השלילי לגמרי, כלומר, שאינו אוסרה בזה לשום איש, לא הוי קדושין כלל.
4וככה הוא ג"כ בגירושין, דאע"פ שאנו אומרים שם בגיטין דלר"א "ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה", אבל גם הוא מודה, כמבואר בתוס' שם, שלא הוי גט כלל, ואם מה מותרת להתיבם ואע"פ שנפסלה מן הכהונה.
5ובכן כו"ע מודים, כאמור, שגם בקדושין וגם בגירושין יש צד חיובי וצד שלילי, ושניהם המה מעצם הדבר, וגם בזה מודים שניהם כי בדרך כלל זהו דבר שלא ניתן להתחלק, אלא על מה חולקים? על הפרטים , אם גם אלה לא ניתנו להתחלק, שחכמים סוברים, שגם אלה לא ניתנו להתחלק, ואין קדושין רק כשגם הצד השלילי שבהם, האיסור לאחרים הוא בלי יוצא מן הכלל , ואין גירושין רק כשגם הצד החיובי, ההיתר לאחרים הוא בלי יוצא מן הכלל, ור' אליעזר סובר שהפרטים כן ניתנו להתחלק 736 עיין מה שכתב בקובץ ביאורים גיטין שם אות נח בהרחבה. וע"ע חלקת יואב אה"ע סי' ו בהערה בענין קידושין אם העיקר הוא האיסור או הקנין. .