המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר נא
המידות לחקר ההלכה · HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 51
Open in the reader →1המושג עבדות בכלל כולל גם צד ממוני , כי העבד הוא קנין הרב כמו כל הקנינים שלו, וגם צד איסורי , כי הלא יש דינים מיוחדים המבדילים בין עבד כנעני ובין ישראל בן חורין.
2וגם כאן נופל הספק, אם שני הצדדים הנ"ל המה מעצם הדבר של העבדות, או שעצם העבדות זהו רק הצד הממוני , והצד האיסורי זהו כבר מסתעף ממילא.
3ונראה שבזה תלויה המחלוקת אי המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור או לא, שבגיטין (ל"ח ע"א) אומר שמואל הטעם שאין צריך גט שחרור הוא מפני "שנאמר וכל עבד איש מקנת כסף, עבד איש ולא עבד אשה? אלא עבד שיש לרבו רשות עליו קרוי עבד ושאין לו לרבו רשות עליו אין קרוי עבד", כלומר, שעצם המושג עבד הוא מה ש" יש לרבו רשות עליו ", וכל הפרטים באיסורים המבדילים בינו ובין ישראל גמור מסתעפים כבר ממילא, וכשנתבטל העצם ע"י ההפקר ממילא מתבטלים כל הפרטים המסתעפים הנ"ל, ור' יוחנן שסובר, שרק צריך גט שחרור, ע"כ שחולק על זה וסובר, דגם הדינים באיסור המה מעצם הדבר של העבדות, ואם נתבטל חצי הדבר האחד, לא נתבטל חצי הדבר השני 767 עיין בריטב"א בקידושין שגם לשמואל לא מהני מחילה ורק הפקר דהוי סילוק גמור מהני דכיון שהפקירו הרי נשאר עבד זה כמי שאין לו בעלים וזכה בגופו. אמנם אין מכאן ראיה כנגד הגאון המחבר שיש לבאר דמחילה אינה סילוק לגמרי אלא שעדיין שם בעליו עליו וממילא אין העבד משתחרר. ועיין קצוה"ח סי' ר סק"ה (ועוד מקומות) שנקט בפשיטות שלשמואל ע"י הפקעת קנין הממון בטל ממילא קנין האיסור, עיי"ש שהקשה אמאי לא יהני שיתן האדון לעבד שטר מתנה על עצמו. ועיין בזה אמרי משה סי' כג סק"ב וסי' כד סק"א ובקה"י גיטין סי' ח. .