המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יג; שלילה והעדר לא

1ובזה תתישבנה הקושיות שהקשינו בספרנו "דרכי משה-דרך הקודש" ח"א (ש"ד פרק ו') דלשיטת הראב"ד דגם הוספה בזמן נקרא איסור כולל, ובשביל זה פסק כשאומר שבועה שלא אוכל היום חזר ונשבע על הככר שלא יאכלנה לעולם אסור מצד כולל, שקשה מהא דחולין (ק"ג ע"א) דאיכא מ"ד, דלא חל איסור טריפה על איסור אמה"ח ומדוע לא יחול מצד איסור כולל, דהא איסור טריפה הוא אפילו לאחר שחיטה? ועוד קשה מדברי הריטב"א בקדושין ס"פ עשרה יוחסין 896 דף עז, ב. וכן הוא בתוס' כריתות (כג, ב ד"ה ומי). ובשער המלך (הל' איסורי ביאה פי"ז ה"ח) הוכיח מכאן כדעת הרמב"ם. שכתב דהיכא דנתנבלה ביום הכפורים, אפילו רבנן דר"ש מודה, דלא חל נבילה על איסור יוהכ"פ, ומדוע לא יחול מצד איסור כולל, דהא האיסור נבילה כולל גם הימים שאחרי יוהכ"פ? 897 בקובץ ענינים בשיעורי הגר"ד רפפורט (מח"ס מקדש דוד, חולין סי' ט אות ב) כתב ליישב דיוה"כ לא מקרי איסור ליום אחד אלא דבהסתלק יוה"כ פקע ממילא האיסור ולא דמי לאיסורי שבועה, וצ"ת (ואולי כוונתו לדרך המתבארת בשיעורי הגרא"י וכדלקמיה).

2אכן לפ"ז תתישבנה הקושיות הללו עוד ביתר בהירות, שמובן, דאי אפשר לתלות את הסבה במסובב, כלומר, כיון דכל האיסור בטריפה ונבילה אחרי כך הוא רק מצד המשכת האיסור, אבל עיקר הסבה, סבת האיסור, הוא מעשה הנבלה והטריפה, כלומר, מה שנתנבלה ונטרפה וברגע זה, הלא עמד איסור מקודם, ואם נוסיף ע"ז עוד איסור של נבילה וטריפה מצד המשכת האיסור אחרי כך, הרי בזה אנו תולים את הסבה בהמסובב 898 בשיעורי הגרא"י (יבמות סי' י) תירץ בדיוק להיפך, דכל איסורי תורה איסורם הוא מחמת מציאותם והם מתחדשים בכל רגע ורגע ולא שייך לומר כלל איסור מוסיף או כולל מצד הזמן, ואנו דנים כל רגע מצד עצמו. וגם איסור שבועה הוא להיפך שכיון שהוא איסור הבא ע"י עצמו, הרי האיסור לעולם הוא מצד איסורו כעת וכל הימים האסורים נכללים באיסור זה, ועפי"ז מיושב דדוקא כשכל האיסורים נובעים מנקודה אחת שפיר יש לדון בענין כולל ומוסיף משא"כ באיסורים המתחדשים בכל רגע ורגע. ועיי"ש שיישב בזה קושיה נוספת מה דבעל מום לא מקרי כולל לגבי טומאה אף דבבעל מום הוא מוסיף זמן, והיינו כנ"ל. וקושיא זו לא תתיישב לדעת הגהמ"ח, דנראה פשוט דבעל מום אפילו אם הוא מום קבוע הוא איסור מתחדש בכל רגע ואם יתרפא בדרך נס יהיה מותר. .

3וידועה היא "הנקודה הנפלאה" של הרמב"ם בכריתות פ"ג (מ"ד) בטעמא של דבר דלא חל איסור בשר בחלב על חלב, מצד איסור מוסיף דאיתוסיף ביה ג"כ איסור הנאה? "והנקודה הנפלאה" היא זו שאי אפשר למציאות של איסור הנאה בבשר בחלב בלי איסור אכילה, שזאת אומרת כפי שביארנו במקום אחר 899 מדה א (אות כא) עיין שם ובהערות. , שאי אפשר לסבה ומסובב שיבואו בבת אחת, אך כאן עוד יותר בהיר, שעל אחת כמה וכמה דאי אפשר לתלות את הסבה בהמסובב שבא ממנה, דבשבועה אין האיסור של מחר מסבת האיסור של היום, אלא כשהוא אומר שבועה שלא אוכל היום ומחר, למשל יש קבלה גם על היום וגם על מחר, אבל בטריפה ונבילה כיון דכל דטעם שהוא אסור לעולם הוא רק מצד המעשה הראשון שנתנבלה ושנטרפה, ואם נתלה את האיסור ברגע זה מפני האיסור שנמשך אחרי כן הרי אנו תולים את הסבה במסובב כנ"ל.