המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יב; חיוב ושלילה ח

1ובה אפשר לישב קושית קצוה"ח בס' ל"ט (ז') שמקשה על הרי"ף מפ"ק דב"מ (י"ט ע"א), שמבואר שם להדיא, דגם בשטר אמרינן כשמטי לידיה "עדיו בתחומיו זכין לו" ומ"ש זה ממכר ומתנה?

2אבל לפ"ד ניחא, דגם בשחרור יש מעין ציור של שיעבוד שיש בזה התחדשות של מעין דבר חיובי אבל לא חיוב ממש, כי אע"פ שגם "עבד עברי גופו קנוי" ומכש"כ עבד כנעני, הנה אין כאן ענין של העתקה מרשות לרשות כמו במכירה ומתנה, ששם מה שהיה לראשון נעתק לשני, אבל בשחרור אי-אפשר להגיד שאותה העבדות שהיתה לאדון נעתקה להעבד, כמובן, אלא שהוא זוכה בעצמו ויש בזה מעין ציור של שיעבוד, שיש בזה הדרך הממוצע, שמטי לידיה מועיל בזה 518 ראה בספרו של הגהמ"ח (שם) שכתב לדרכו שגם בשובר בעינן נמי לעבז"ל, אלא דלא בעינן למטי לידיה כיון שהכל נגמר מצד המלוה תו לא צריך מידי, ובזה כתב ליישב את החילוק בין שחרור למחילה, דבמחילה מיד כשמחל ונסתלק לא בעינן מידי, משא"כ בשחרור שלא די בזה שהאדון מסתלק כיון דעבד עברי גופו קנוי ובעינן ל'שחרור'. וראה מה שכתב בזה הגהמ"ח בדרכי הקנינים (שם פרק ד). וע"ע קה"י (בבא מציעא סימן יט). .