המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יד; בעצם ובפועל ד

1ואפשר להניח שגם כן בביטול האיסורים ברוב שאמרינן אחרי כן "חוזר וניעור" הוא ג"כ מהיסוד הנ"ל, שהבטול אינו מבטל את עצם האיסור , אלא רק את הבפועל שלו, ואפילו לאלה הסוברים, שע"י הבטול האיסור גופא נהפך להיות היתר, הנה זה גורם רק לסלק את הבפועל שבאיסור, אבל לא את העצם שלו, אם כי זה אינו דומה בכל האופנים לחצי שיעור, ששם הוא אסור מן התורה אלא שאין עונש על זה, וכאן הוא היתר גמור, עלינו להגיד, שגם בהיתר יש שני גווני, היתר בעצם והיתר בפועל.

2אכן יותר קרוב להכניס את הדין של "חוזר וניעור" במדת "מציאות ודין" כלומר, שכל ביטול אינו מבטל את עצם המציאות, כי אי אפשר להכחיש את המציאות, אלא שאע"פ שהמציאות של הדבר קיימת, בכ"ז דין הוא שמותר וכשאנו אומרים "חוזר וניעור" הכוונה היא שאותה המציאות חוזרת ונאסרת 1074 ראה מש"כ הגהמ"ח במדה הנ"ל (אות פח) ובמה שצויין שם בהערות (שם ובאות פג וכן באות קד). ובעיקר הדבר ראה לעיל (אות ב בהערות) אם יש חילוק בין גדר 'חוזר וניעור' לגדר 'ויקץ כישן הפיגול', ובדעת התוס' שסבירא לחלק ביניהם כתב בטהרת הקדש (זבחים שם) דלא שייך לומר חוזר וניעור במחשבת פיגול דאי נימא הכי שוב יתבטל מחשבת הפסול דשלא במקומו כיון שאינה רק על חצי כזית, ולא אמרינן 'איסור דוחה איסור', ולא דמי לענין חוזר וניעור שלא היה על ההיתר שום דינים. .