העמק דבר על דברים, פתיחה לספר דברים
העמק דבר על דברים · Haamek Davar on Deuteronomy, Introduction to Deuteronomy
Open in the reader →1זה הספר נקרא משנה תורה. וכתבו התוס' ריש מס׳ גיטין דמשנה תורה אינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה. וזה הטעם שומה בפי הרמב״ן ז״ל. עד שהרמב״ן כשמגיע למצות שבפ׳ שופטים תצא מבאר בכמה מצות שמצוה זו מעין וחלק אותה מצוה הכתובה כבר. עד שחושב מצות שלוח הקן. חלק ממצות אותו ואת בנו. ובעיני הוא פלא. כי שתי מצות אלו רחוקות זמ״ז מן הקצה אל הקצה, וגם כפילות המצות נמצא בס׳ שמות מן תחלת פרשת שמר לו עד בחלב אמו, בפ׳ תשא. היא כפולה וכבר נאמרה בפ׳ משפטים. אלא שמ״מ אינו מיותר ח״ו כמבואר שם בס״ד. וכך בס׳ דברים לא נמצא הרבה מצות שנשנה. ומה שנשנה אינו מיותר ח״ו.
2אלא נראה טעם לזה השם. מבואר בת״א פתשגן אורייתא. כמבואר להלן י״ח ומשמעו פירוש ובאור עד שמעמיד על דקדוק לשון התורה. ומשום דכלל זה הספר ועיקרו בא להזהיר על עמל תורה לפרש דקדוקי המקרא וזהו תלמוד. וכל המוסר ורבוי דברים שהי׳ משה רבינו מוכיחם הכל בא לזה התכלית שיקבלו ע״ע עול התלמוד מפני כמה עיקרים שיבואר בגוף הספר. מש״ה נקרא בשמו משנה תורה לשון שינון של תורה.
3ואם נרצה לפרש משנה מלשון כפול כהבנת הגמ׳ סנהדרין דכ״א ב׳. תהיה הכונה לפי הפשט ביחוד ע״ז הספר. משום דבזה הספר יש הרבה מקראות שא״א לפרש לפי הפשט ההכרחי שאין המקרא יוצא ממנו אלא בשתי כוונות. כאשר יבואר כ״פ בפ' שופטים תצא תבוא וכן בפרשיות הקודמות דכתיב כ״פ שמירה ועשיה למצות חקים ומשפטים. ומשמעות שמירה ועשיה דמצות אינו דומה לחקים ומשפטים. דבמצות משמעו מעשה המצות. ובחקים ומשפטים משמעו תקון הלכה. כמש״כ בס׳ ויקרא י״ח ה׳. מש״ה מכונה זה הספר משנה תורה.
4והנה בב״ר פ״ו אי׳ אמר רשב״י ספר משנה תורה היה סיגנון ליהושע בשעה שנגלה עליו הקב״ה מצאו יושב וס׳ משנה תורה בידו כו׳.
5למדנו דזה הספר ביחוד יש להוציא ממנו כל אופני מוסר. וכן בפ׳ המלך כתיב וכתב לו את משנה התורה וגו' בו ואע״ג דמצות כתיבה היתה כל התורה כולה בשלימות דוקא. מ״מ המכוון הוא משנה התורה. שיביט המלך בו תמיד כדי להגיע לתכלית המבואר שם.
6למען ילמד ליראה וגו' לשמור את וגו' לבלתי רום לבבו וגו' ולבלתי סור מן המצוה וגו'.
7ויש להבין מכ״ז דהמדקדק יפה בדברי מוסר שבזה הספר שיצא מפי משה רבינו ברוח קדשו. ימצא כל איש לפי ערכו דבש וחלב. [וע׳ בפ׳ עקב פרשה ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שואל מעמך עד סוף הפרשה] עד שגם יהושע רבן של ישראל השקיף בזה הספר תמיד. ומזה יתבונן כל אחד לפי כחו. וימצא דרך ישר להלוך נכחו. לפי הליכות עולם לו. ואור זה הספר יהי נר לרגלו:
8אמנם ראש וסוף התוכחה שבזה הספר. הוא על החזקת חקים ומשפטים שהוא התלמוד בישראל. אשר ממנה תוצאות חיי האומה והיהדות בכלל. וע״ז נכרת הברית השני בערבות מואב ובהר גריזים וה״ע להקים את דברי התורה וגו'. וממנה יתד ופנה למוסרי אנשי המעלה. הן מי שזכה לתורה ועמלה הן מי שברכו ה׳ להחזיקה בקיומה וכלכולה. [כמובא בפנים ו' כ״ד כ״ו י״ט ובכ״מ] וע״ז נקרא זה הספר משנה תורה. לשנן חרבה ולהשיב מלחמתה של תורה שערה. ובזה תהי לנו עוז ואורה. אמן: