העמק דבר על דברים יז:ח

1כי יפלא ממך. היינו שיהא ספק לכל ב״ד שבאותה עיר. ובספרי ובסנהדרין דף פ״ז איתא כי יפלא במופלא שבב״ד הכ״מ. ונדחקו רש״י ותוס׳ לפרש מומחה למעוטי תלמיד. וא״כ אין זה כשאר מופלא דבכל דוכתין. ולולי פי׳ רבותינו ז״ל נראה דה״ק בספק שבב״ד הכ״מ. ולא נימא דאין מצות העלאה לב״ד הגדול שבירושלים אלא בדברי ריבות להשקיט המחלוקת שביניהן וא״כ יהי׳ הפי׳ כי יפלא ממך. היינו מן הקהל שלא ידעו איך לעשות כזה או כזה יבאו לב״ד הגדול. מש״ה תניא דבשני אופנים מצוה לעלות. כי יפלא בב״ד שלא ידעו גם המה. א״כ דברי ריבות דבסמוך הוא מילתא בפ״ע שיהיו מחולקים בב״ד. בשני אופנים הללו המצוה וקמת ועלית:

2למשפט. אין הפירוש בד״מ. אלא משמעות משפט בחקירות הלכה. והכי מבואר בסנהדרין שם למשפט זו הדין. ופרש״י אם נחלק בדבר הלמד בג״ש. דאלו דין ממש כבר כתיב בין דין לדין עכ״ל. וכמו שמפרש בגמ׳ כגון בתו מאנוסתו כו׳ ועי׳ מש״כ בפ׳ אחרי י״ח ה׳. וכן פי׳ הרמב״ם על הפסוק דבסמוך ועל המשפט אשר יאמרו לך כאשר יבוא בסמוך:

3בין דם לדם. היינו הוראות איסור והיתר:

4בין דין לדין. הוראות ד״מ ונפשות הנוגע בין אדם לחבירו:

5בין נגע לנגע. היינו הוראת טומאה וטהרה:

6דברי ריבות בשעריך. או שיהיו מחולקים יושבי שער:

7וקמת. המצוה לקום ולחקור בב״ד גדול הימנו שעד ירושלים:

8ועלית. היינו אם לא הועילו אותו ב״ד לברר הלכה. אזי ועלית אל המקום וגו׳. היינו ירושלים דשם ב״ד גדולים מכל ב״ד בישראל אפילו עד שלא הגיע לבית הבחירה: