העמק דבר על דברים כב:יד
העמק דבר על דברים · Haamek Davar on Deuteronomy 22:14
Open in the reader →1ואמר. הוא כמו ואמרה אוכלה בשר וכן הרבה דמשמעו המובן שכך הוא חושב וכמו שאומר וכן הפי׳ להלן במקרא ט״ז. ובמקום שמשמעו בדיוק יש הוכחה לכך ודוקא בלה״ק כמו בחליצה וביכורים וכן הרבה:
2ואקרב אליה. ואבוא אליה מיבעי. וכלשון יעקב אבינו ואבואה אליה. אלא בא הכתוב ללמדנו בזה עיקר ענין הפרשה. דלכאורה היא תמוה מה תלה הענין במציאת בתולים. שהרי אפילו לא מצא בתולים אין עליה משפט מות אם לא בעדים שזינתה ואז אפילו מצא בתולים אין הוכחה להכחיש העדים שהרי אפשר להיות בתולים עוד הפעם כדתנן בפ׳ תינוקות אלא שאינו מצוי כ״כ כמש״כ בבית שמואל סי׳ ס״ח סק״ב. אבל במקום עדים אין הוכחה זו כלום. ואם כן מה זה ענין לבתולים אלא כך הענין דמיירי שהבעל יודע קודם נשואין מעדים שזינתה ואסורה עליו אלא שלא הלכו העדים לב״ד להעיד. ואפילו יאמר הבעל לב״ד שיש לו עדים אין לב״ד להזדקק לשלוח אחר העדים כ״ז שלא באו מעצמם אבל כשטוען שלא מצא בתולים. ואם כן יש הוכחה שזינתה על הב״ד לחקור הדבר ולשלוח אחר העדים והנה לפי זה עשה הבעל שלא כדין שבא עליה אחר שכבר ידע מעדים שזינתה. והיינו שאומר לפני ב״ד ואקרב אליה. וזה הלשון מורה שאץ לעשות מעשה שלא כראוי להכי פי׳ ברבה דבכ״מ דכתיב קריבה למיתה מיירי שמת לפני זמן הראוי וה״נ הפי׳ כי קרב אליה שלא כראוי לפי ידיעתו. [וכן לשון ישעיה הנביא ח״ג ואקרב אל הנביאה באשר היתה באותה שעה מתבודדת ומוכשרת לנבואה ולא היה שעת הכושר לאותו מעשה. אבל עפ״י הדבור קרב אליה] שהיה לו לפרוש ממנה ולחקור על העדים בב״ד ובפני׳ כדין או לגרשה. אבל קרבתי אליה והנה אמת שזינתה שהרי לא מצאתי בתולים. ואם כן על ב״ד לחקור את העדים אפילו עוד לא באו בעצמן: