העמק דבר על דברים כט:ח

1ושמרתם את דברי וגו׳. עוד פיוס כי בכל הרע האמור יש עצה ותקוה טובה להנצל. ובספרי זוטא והביא בילקוט שמעוני א״ל מבקשים אתם לעמוד בעולם עסקו בתורה. שנא׳ ושמרתם את דברי הברית ואח״כ אתם נצבים. והנה בסנהדרין דצ״ט ב׳ למדו מזה המקרא רא״א כל המלמד את בן חבירו תורה כאלו עשה לד״ת שנא׳ ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם. רבא א׳ כאלו עשה לעצמו שנא׳ ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם. ויש להבין עומק הדרש מזה המקרא ביחוד והלא כבר כתיב בפ׳ קדושים ושמרתם את כל חקותי ואת משפטי ועשיתם אותם. ובפ׳ אמור ושמרתם מצותי ועשיתם אותם. ולא הגענו לזה הדרוש. וגם היכן כתיב כאן המלמד את בן חבירו תורה. [והגר״א הגיה בזה והעמיד דרשת ר״א ורבא על העוסק בתורה לכמה. אבל גם בשאלתות דר״א פ׳ לך מבואר כנוס׳ הגמרא לפנינו. אלא שיש שם טה״ד במקרא שהובא שם ע״ז] אלא שחז״ל השכילו ע״ז המקרא. שאין לפרש כמו בכל מקום דכתיב מצוה לעשות ד״ת דמשמעו להעמיד הפרשה על מתכונתו ולפרשה בכל דקדוקיה. דמה זה שייך לדברי הברית שהיא פרשה בו״ק. אלא הכונה ושמרתם עיקר הברית הזאת שבא מחדש על קיום ת״ת בישראל. ואינו בא בזה המקרא לאזהרה שהרי כבר כתיב לפני בו״ק. אלא להגיד לישראל עצה אשר בבוא שואה של התוכחה אם תשובו להקים ד״ת והיינו שיהיו אחרים למדין תורה:

2למען תשכילו את כל אשר תעשון. שזכות ת״ת יורה דרך ועצה להשכיל בעת רעה. ותהי משגב לעתות בצרה. וכדאי׳ בב״ב ד״ח עה״פ בהושע גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים. אי תנו כולהו עתה אקבצם ואם מעט מהם יחילו ממשא מלך ושרים ומזה באו למה דכתיב ועשיתם אותם. שאין הפירוש כמו בכל מקום שהמחדש בד״ת הרי זה עושה אותה ממש ונקראת על שמו. וכמש״כ בס׳ ויקרא י״ח ה׳. אבל כאן אינו מדבר בזה האופן שמעמיק בעצמו ומחדש ד״ת. אלא מקיים ת״ת לאחרים שזהו הברית הזאת שהם יהיו מחדשים בכח התלמוד. וא״כ פי׳ ועשיתם אותם. כאלו עשיתם לד״ת. במה שהשתדלותם שלא תשכח בעומק הגלות. דומה כאלו עשאו לד״ת. ורבא הוסיף כאלו עשיתם את האנשים. דבזה שיעסקו בד״ת ינצלו ממאורעות רעות המצירות בשעת התוכחה וכמש״כ בס׳ בראשית מ״ה ט״ז בביאור מקרא ביחזקאל כ״ד וע״ש. נמצא כ״ז פיוס ועצה להנצל. וע׳ מש״כ לעיל ד׳ י״ד: