העמק דבר על דברים לא:ו
העמק דבר על דברים · Haamek Davar on Deuteronomy 31:6
Open in the reader →1אל תיראו. שמא תפלו בידם ולא ירחמו ג״כ:
2ואל תערצו. ת״א לא תתברון. וכן ת״א על ואל תחת ואל תתבר. מכ״מ ודאי יש שנוי כונות. הערצה הוא שבירת הגדוד שמוסרים עצמם ביד האויב. וכמש״כ בס׳ שמות ט״ו ו׳. ומחיתה הוא שבירת הלב בפ״ע. ע״כ כשהזהיר את ישראל. הוצרך להזהירם שאפי׳ יראו בעצמם במעמד רע איזה גדוד פרטי. והיה אפשר למסור זה הגדוד להאויב. ע״ז הזהירם שלא ישברו את הגדוד בשו״א ויהיו בטוחים שאח״כ ינצחו המה. וע׳ לעיל ז׳ כ״א. משא״כ כשבא להזהיר ליהושע לא היה נצרך להזהיר שלא יהי נמסר הוא להאויב. דא״כ ממילא כל מחנה ישראל ככלל. וזה לא היה עולה עה״ד. אלא נצרך להזהיר שלא יהי לבבו נשבר בשעה שיראה המעמד שלא בטוב. והקב״ה אמר ליהושע בתחלת המלחמה לא תערוץ ולא תחת. הזהירו על שני דברים שלא ימסור איזה גדוד פרטי. אלא ימסור נפשו להציל אותם. וכן שלא יהי לבבו נשבר:
3הוא ההולך עמך. השגחתו ית׳ הולך לפי מעשיך אם לטב אם למוטב. ופי׳ עמך. מיד לפי הנהגתך את ה׳. וכהבטחת המקרא לצדיק. ה׳ צלך על יד ימינך. דמשמעו השגחת ה׳ היא כמו צל שפונה אחר המצל. ואע״ג דזהו ג״כ ברשעים השגחת ה׳ לרעה עליו לפי מעשיו. מכ״מ אינו דומה השגחתו על הצדיק. שהצל פונה על יד ימינו. דמשמעו מיד אחר מעשיו. וזהו הצלחה גדולה. שעי״ז הוא יודע להזהר. משא״כ ברשעים אין נעשה פתגם הרעה מהרה. ומחמת זה באים לידו עונות יותר. וזהו דבר חנה. רגלי חסידיו ישמור. ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש. ופי׳ חז״ל ביומא ספ״ג כל מי שעברו רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא שנא׳ רגלי חסידיו ישמור. ולא נתפרש היאך תהיה השמירה. והרי הבחירה חפשית. אלא מסיפיה דקרא אנו מבינים. ורשעים בחשך ידמו. דפירושו שהם כמו יושבים בחשך ואינם רואים את הצל כך אינם מבינים העונש המגיע להם באשר הוא בא לאח״ז. אבל רגלי חסידיו ישמור בזה שהצל בא על יד ימינו. וזהו הבטחת משה לישראל שהקב״ה הולך עמם. וכן היה במעשה עכן. שנענשו תומ״י כשחטאו:
4לא ירפך. כשתהיה ראוי וזכאי:
5ולא יעזבך. כשתהיה ראוי לעונש ודאי ירפך. אבל לא יעזבך לגמרי ח״ו. אלא עומד מרחוק מעט. [וע׳ מש״כ בחיבורי רנה ש״ת בפסוק עד שיפוח היום וגו׳]. עד שמקבלים העונש ושוב חוזר הקב״ה אליהם. וע׳ בס׳ בראשית ל״ה ה׳: