העמק דבר על דברים לג:כט

1מי כמוך. מי מוצלח ומאושר כמוך:

2עם נושע בה׳. שישועתו תלוי׳ בישועת ה׳ וכדאיתא במכילתא פ׳ בשלח בכ״מ מצינו שישועתן של ישראל היא ישועתו של הקב״ה ופי׳ שזהו כבודו ית׳ ומה יש הצלחה גדולה מזו:

3מגן עזרך. א״צ להציל עצמו ולהשיג עזר משונאיו ע״י חרב שהורג אותם אלא ע״י מגן על עצמו והוא כבוד גדול לישראל שיהא יכול להגן ע״ע בלי שפיכות דמים כי אם בהשגחתו ית׳ כמו שהיה ביעקב אבינו שניצל מלבן ומעשו בלי שפ״ד וכן בכל דור יש ענינים כאלו:

4ואשר חרב גאותך. מה שאוחזים בעלי מלחמה חרב אינו אלא גאותך. שהוא הוד והדר ללבוש כ״ז כלשון המקרא חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. אבל באמת יודע ישראל כי לא בחרב ובחנית יושיע ה׳ במקום שנוגע לישועתו וכבודו ית׳:

5ויכחשו איביך לך. לבסוף גם המה אוה״ע ישכילו על השגחת ה׳ לטובת ישראל עד שבושים ומכחישים לומר שהם אויבים:

6ואתה על במותימו תדרוך. ולבסוף לא די שיבושו לומר שהם אויביך. עוד יקבלו לסבול עולך עליהם באשר יכירו כי השגחתו ית׳ עליך וייראו ממך. ותעשה בהם כרצונך והוא מליצת על במותימו תדרוך. ומרומז עוד בזה המקרא בכלל אשריך ישראל מי כמוך שיש לך זכות אבות:

7מגן עזרך. הוא זכות א״א שבו כתיב אנכי מגן לך:

8ואשר חרב גאותך. זכות יצחק שעלה עליו המאכלת והוא גאותן של ישראל:

9ויכחשו איביך לך. זכות יעקב שהיה אצלו כן בלבן ועשו. והכי מפרש ברבה ס״פ תצוה וע״ש. עוד יש לפרש דישראל נושע בה׳ אבל אין ישועת כל אדם שוה. יש בזה האופן ויש בזה האופן. וכמו ישועת אברהם יצחק ויעקב לא היה שוה דאברהם נלחם עם צריו והרגם. ושוב לא היה לו צרים באמת. יצחק אבימלך ושריו היו אויביו והכחישו שנאתם בלב כמבואר בפ׳ תולדות. יעקב כשרדפו לבן ועשו אחריו לא הכחישו לפניו שהם רודפים. אבל מ״מ יד ה׳ שהיה אל לבן ויד האהבה שנעשה פתאומית בלב עשו. כפה במותם שלא יוכלו לעשות בשנאתם מאומה וכך הוא בכל דור ודור יש אשר ה׳ מגן עזרך ואשר חרב גאותך. ויש אשר העזר באופן ויכחשו אויביך לך. ויש אשר העזר הוא ואתה על במותימו תדרוך. הוא יודע שאנו מכירים בשנאתו וגם אין בידנו להתגבר עליו ומ״מ אנו דורכים על במות גדולתו שאינו יכול לעשת לנו רעה. וכל האופנים הוא בהשגחת ה׳ לפי הכנת המקבל אותה השגחה ולפי מעשיו. אמנם הצד השוה שבהם שכולנו נושעים בה׳: