העמק דבר על דברים ד:ל

1בצר לך. החל להתנבאות על חרבן וגלות השני ואמר בצר לך. הרבה צרות:

2ומצאוך כל הדברים האלה. שנזכר למעלה ועבדתם שם אלהים וגו׳. אבל אז יהיה בהכרח כמשמעות ומצאוך שירדפוך וישיגוך לידי כך:

3באחרית הימים. כבר נתבאר בס׳ בראשית מ״ט דמשמעות זה הלשון אינו אחרית ימי העולם אלא אחרית אותה תקופה שמדבר בה וכאן ג״כ הפי׳ באחרית תקופת הגלות. ולא כמו בפעם הראשונה דכתיב ובקשתם וגו׳ ולא כתיב באחרית הימים. שבאמת בעת ששבו מבבל לא״י לא כלה תקופת הגלות. שהרי עדיין היו משועבדים לפרס. אבל כאן לא יגיעו לתשובה זו עד אחרית תקופת הגלות:

4ושבת עד ה׳ אלהיך. הוא תשובה שלמה שמגעת עד כסא הכבוד:

5ושמעת בקלו. הוא עסק התורה והנבואה. ובפ׳ הגאולה בסדר נצבים יבואר יותר: