העמק דבר על דברים ז:יב

1והיה עקב תשמעון וגו׳. עוד משה רבינו מדבר בתחלת ביאתם לא״י. כאשר יבואר בענין וביחוד ממקרא ט״ז ואילך. והפסיק בסדרא בפ״ע. מחמת שאזהרות שעד כה לא היו נוהגות אלא בביאה ראשונה לארץ. ואפילו מה שנוהגים תמיד כמו ולא תתחתן בם כלל משה רבינו כאן משום והשמידך מהר שאינו אלא בשעה זו כמש״כ. אבל פרשה זו יש לנו ללמוד ממנה להתנהג תמיד אפילו בעת שאין אנחנו בישוב א״י מש״ה נקבעה בתורה סדרא בפ״ע וכיב״ז בפ׳ וארא ובפ׳ נצבים יע״ש:

2תשמעון בנו״ן הנוסף להקטין דג״ז לא בכל ישראל שהרי המה עוסקים במלחמה אלא שיהיו אנשים קבועים לת״ת כמש״כ להלן פ׳ ברכה עה״פ שמח זבולון וגו׳:

3ושמרתם. תעשו מזה החקירה משנה קבועה:

4ועשיתם אותם. תוסיפו לחקור לפי זה הכלל. וכמש״כ לעיל ד׳ ו׳:

5ושמר וגו׳. עבור זה לבד ישמור את החסד לתת ברכה כאשר יבואר. וה״ז כמלכותא דארעא דבשעת מלחמה תמשכנה גם הליכות המדינה פנימה ע״י חקי המלחמה: